בקיץ של 1985 ניבה, שרגא ושלושת ילדיהם: יפתח יואב וגפן עוזבים את הדירה בחולון זו שבקומה הראשונה. הם עוברים לכפר נטר. אולם הם לא עוזבים רק את הדירה. הם עוזבים מאחוריהם גם את נוגה בן השכנים. שגר בדירה האחרת באותה הקומה שהיא דירתם של אבינועם ונוגה. נוגה שאמו נהרגה בתאונה עוד לפני שילדה אותו, והצליחו להציל את התינוק שבביטנה. ושאביו אבינועם נפצע קשה מאוד בתאונה ההיא. לא היה מי שיגדל את התינוק ההוא. הוריה של האשה המתה חיו בחו"ל והתנגדו לחתונה הזו. והוריו של אבינועם לא היו עימו בקשר. הוא יצא בשאלה והקשר שלו עם משפחתו הגרעינית נותק לחלוטין. ניבה שהיא אחות במקצועה הסכימה מיד כשאבינועם ביקש ממנה לקחת חסות על הילד. עד שהוא יוכל לטפל בו. היא ובת שבע הין קרובות מאוד. וניבה אהבה את התינוק עוד לפני שנולד. שרגא לא מאוד מתלהב מהרעיון הזה אולם הוא מבין בחוש שלא כדאי לו להתנגד לניבה בעניין הזה. וכך קורה שנוגה הופך להיות בן בית במשפחה הזו. בשלוש שנים הראשונות לאבינועם אין שום אפשרות לטפל בתינוק, הוא צמוד לקביים הידיים שלו לא משוחררות, הוא לא יכול לטפל בו. ניבה מטפלת בתינוק הזה כאילו היה בנה. שני הבנים הגדולים שלה מתייחסים לתינוק כאל משהו גמור כאילו הוא אח שלהם, הוא ישן עימם בחדר. הוא אוכל עימם ארוחות והוא פשוט חלק מהם. נוגה יודע שאבינועם הוא אבא שלו ולא שרגא. הוא אפילו יודע שניבה היא לא אמא שלו. אבל הידיעה הזו לא מפריעה להתפתחות של יחסים קרובים מאוד בין ניבה לבין נוגה. גם בין נוגה והילדים יפתח ויואב יש יחסים קרובים ביותר, ההתנהלות של שלושת הבנים היא התנהלות כמו בין אחים. בואה של גפן התינוקות הקטנה מערערת טיפה את היחסים אם כי נוגה מתייחס לגפן בדיוק כפי שיפתח ויואב מתייחסים אליה כאחות קטנה. אולם בואה של גפן מערער משהו ביחסים בין שרגא לניבה. עד בואה של גפן שרגא לא העז לומר מילה נגד צירופו של נוגה למשפחה. אולם בואה של גפן מחזק אצלו משהו שגורם לו יותר להיות תקיף. להציב גבולות. להזכיר שנוגה הוא בכלל לא בן משפחה. בכל השנים האלו שניבה ממשיכה בעבודתה כאחות בבית החולים, שרגא הולך ומתעמק בעניין הזה של לעשות עסקים. הוא כבר מזמן לא הפקיד שיוצא בבוקר וחוזר אחה"צ, הוא כל הזמן עסוק בדברים: בלקנות, בלמכור, בלתווך, בנסיעות בעולם. המצב הכלכלי שלהם משתפר מאוד. ואז שרגא קונה בית בכפר נטר. בית גדול עם נחלה. משהו אחר לחלוטין מהדירה בקומה הראשונה בחולון. אין פרידה בבוקר העזיבה. נוגה ואביו לא בבית. ניבה ליבה נשבר מהמעבר הזה. אולם היא מבינה שהפעם היא זו שצריכה לסגת , לוותר ללכת עם שרגא . היא עושה זאת אולם היא לא תסלח לעצמה על זה לעולם. הספר עובר לשנת 2005 לקראת סופו של האביב , נוגה הוא ארכאולוג ברשות העתיקות, הם חופרים בחלקה שמיד לאחר שהחפירה הזו תסתיים - המקום יהפוך לאתר בנייה, יבנו שם בניינים. החפירה הזו נועדה להציל את מה שאפשר. נוגה הוא חלק מהצוות יש לו תואר ראשון בארכיאולוגיה והוא בתקופה שהוא מתלבט על המשך דרכו המקצועית. הוא גם איש נשוי. הוא נשוי לבתו של איש אמיד מאוד. אולם מערכת היחסים שלהם נמצאת במשבר עמוק. ומעל ההתלבטויות האישיות האלו הארץ כולה נמצאת בתקופה של כאוס. תוכנית ההתנתקות אמורה הייתה לקרות באותו הקיץ, והארץ הייתה כמרקחה.
התחנה הבאה בספר היא שנת 2006 תחילת מלחמת לבנון השנייה. נוגה במילואים הפלוגה שלו נכנסת לתוך לבנון, תיאור הלך הרוח של החיילים בעת הכניסה ללבנון היא מהתיאורים המרגשים הנוקבים. והמאוד רלוונטיים לימים אלו.
החלק האחרון של הספר מתרחש בשנת 2008. גפן שהייתה פעוטה בזמן המעבר לכפר נטר, היא סטודנטית לקולנוע. היא נמצאת בזוגיות עם אומן שהיא בכלל לא אוהבת. והיא לא מוצאת נושא לסרט הגמר שלה. היא נוסעת להודו על מנת לחשוב על המשך חייה. ושם היא מקבלת את ההודעה שאבא שלה נעלם. היא חוזרת לארץ מיד. היא אוהבת את אבא שלה מאוד והיה בניהם קשר טוב. אבא שלה גם היה רחב לב והיה מי שמימן לה את הדירה ואת הלימודים ובכלל. מסתבר ששרגא נעלם בגלל הסתבכות כלכלית. מי שלוקח על עצמו לפתור את כל התסבוכת זה יואב שהוא היום עורך דין נשוי עם ילד. היחסים בין ניבה ושרגא לא אידאלים. הילדים יודעים את זה, אבל הם לא יודעים עד כמה. דווקא העלמות האב גורמת לחיבור של שלושת הילדים ולחיזוק הקשר. ההעלמות הזו גם גורמת לגפן להכיר את אמא שלה מזוויות נוספות ולהיות הרבה פחות ביקורתית כלפיה.
ריבועים פתוחים הוא ספר עם עלילה זורמת ומעניינת מאוד. הדמויות כתובות היטב, השילוב בין הפרטי לכללי הוא מהמוצלחים שיש. המציאות לא מטביעה את הגיבורים בתוכה ולא מכתיבה להם את חייהם ויחד עם זאת הדמויות מאוד ישראליות ומאוד נטועות בתוך ההוויה הישראלית