מגלה החולשות/ישי שריד

החולשות/ישי שריד

זיו, גיבור הספור הזה לכאורה מייצג את כל מה שטוב. בחור צעיר שירת ביחידת מודיעין מובחרת, היה חלק ממערך הסייבר של צה"ל, מאלו שמשרתים ביחידות שהבוגרים שלהם הופכים להיות הצעירים הכי מבוקשים. המסלול שלו לכסף הגדול מובטח. ואכן מיד עם שחרורו הוא מגויס לחברת טכנולוגיה. כזו שלא בוחרת כל אחד. כזו שרק הכי חכמים, הכי מוכשרים, הכי טובים מתקבלים אליה. זיו מתקבל שם בשמחה גדולה. הוא חלומו של כל בעלים של חברת טכנולוגיה. הוא בדיוק האיש שיפתור את כל הבעיות. שידע תמיד מה צריך לעשות וידע תמיד לספק את הסחורה. לא כל אחד מתקבל לעבוד בחברות כאלו. התייעצו עם המפקדים שלו. בחנו אותו. זה ממש לא קל להתקבל לחברה כמו החברה של בולקא. בולקא הוא הבעלים, המייסד, האיש המקושר, האיש שידע למצוא אותו וגם ידע לתגמל אותו.

פרט להיותו של זיו גאון מחשבים ובכלל חכם במיוחד הוא גם תל אביבי מלידה. מכיר את העיר הזו כמו את כף ידו. הוא גם איש צעיר שאוהב תרבות, שקורא, שמתעניין בסביבה. לכאורה הוא צריך להיות אחד הצעירים היותר מרוצים מחייהם. אבל זיו הוא לא כזה. הוא לא מרוצה בכלל. החיים החברתיים שלו שואפים לאפס. הוא אחד האנשים היותר בודדים. הוא גרוע מאוד ביצירת קשרים חברתיים. מעולם לא הייתה לו חברה או בת זוג. המשפחה הגרעינית שלו מפורקת למדי. זו דווקא משפחה שההתחלה שלה הייתה טובה, אבל לאט לאט הדברים התדרדרו שם. אב שנכשל בעסקים והזניח את עצמו. אמא שעבדה מאוד מאוד קשה כדי לכסות על כל ההפסדים. אחות קטנה בעיתית, אחת כזאת שנמשכת לדברים האסורים שמתמכרת שמסתבכת שלא מצליחה. זיו מאשים את עצמו בגורל של שירי אחותו. הוא בטוח שכל הדברים הרעים שקורים לה קורים לה בגללו. בגלל הפעם ההיא שהוא שכח לאסוף אותה מאיזה חוג. הוא בטוח שכל התפרקות המשפחה שלהם זה בגללו. הוא מאשים את עצמו בכל מה שקרה וקורה ומתפרק אצלם במשפחה. האבא שנכשל האחות שלגמרי איבדה את דרכה. האם המיואשת שלא נותנת לו תשומת לב או אהבה. זיו מאשים את עצמו בכל הרעות האלו. כל ההערכה וכל המיומנויות שיש לו וכל הכסף שהוא מרוויח לא מצליח לגרום לו לראות הדברים באופן אחר.

בחברת הטכנולוגיה הוא מקבל יותר ויותר הערכה ואחריות. ואז הוא נשלח למדינה אירופאית. כזאת שהמערכת של החברה שלו מורכבת בה כזו שיש שם צרות לשלטון. למנהיגים. והמערכת שהחברה שלהם הרכיבה עושה צרות ולא מתפקדת. שם בארץ הקרה ההיא מי שמארחת לו חברה ומלווה אותו והיא אשת הקשר שלו למדינה הזו, זו אנה. אנה היא אשה יפה מאוד, חזקה מרשימה. והיא זו שלוקחת אותו תחת חסותה. זיו לא כל כך מבין מדוע הוא נשלח לבד לארץ ההיא. יש לו שם הרבה עבודה, הוא נאלץ לפגוש את הגנרל ואת הקצינים הבכירים, כולם כועסים ועצבניים. היחידה שמאירה לו פנים זו אנה. אולם גם שם במקום המלחיץ והקר והאפור זיו יצליח. זיו הוא עילוי טכנולוגי. הוא פותר כל בעיה. הוא כמובן הופך להיות נערץ על ידי כולם. הוא הציל להם את המערכת כעת הם יוכלו לשלוט אפילו טוב יותר. זיו הוא איש צעיר וחכם, הוא מבין שאולי הדברים שהוא עושה הם לא בדיוק הדברים הטובים לעשות. הוא מבין שאולי הוא לא בצד של הטובים. הוא מתקשר לבולקא. בולקא הוא האיש הסמכותי, הבעלים. זה שיש לו קשרים עם בכירי המפקדים בצבא. בולקא מרגיע אותו שהכל טוב. שאין בעיה. הכל חוקי. שהם בצד של הטובים. כיף לזיו בפינוקים שמרעיפים עליו. כיף לו בתוך הדירה היקרה. והמשרתות שמגישות לו אוכל והמכונית המפוארת שמסיעה אותו. והכי נהדר לו שאנה שמלווה אותו. הוא מתעלם מכל המראות שמסביב. המועקה הולכת וגדלה הולכת ומצטברת אצלנו בעיקר אצל הקוראים. אנו קוראים ויודעים מה הולך לקרות ומבינים את גודל הזוועה. ובכל זאת מופתעים כל פעם מחדש שהזוועות יכולות להיות אכזריות יותר וקשות יותר.

הספר מחולק לשלושה חלקים. זיו הוא דמות מורכבת. הוא בודד מאוד. הוא לאט לאט שוקע יותר ויותר בעולם של חיי חברה אלטרנטיביים. חיי חברה שבנויים על מציצנות. הוא מודע לעצמו כל הזמן - אולם הוא לא מצליח להרפות. לא קל לו. בשלב מסוים הוא ינסה לעשות את הדבר הנכון, אבל לפעמים זה באמת מאוחר מידי.

מגלה החולשות הוא ספר כתוב היטב שנקרא בנשימה עצורה. הקריאה זורמת העניין רב מאוד והמועקה לא עוזבת אותנו לאורך כל הסיפור.

מו"ל: עם עובד 223 עמ'