חיים אחרים משלי/ עמנואל קארר

שתי טרגדיות מתוארות בחיים אחרים משלי, אחת עולמית כזאת שהעולם כולו הזדעזע ממנה והשנייה אישית שטלטלה משפחה אחת וגרמה צער לאנשים הקרובים. האסון הראשון הוא אסון הצונאמי באוקיינוס ההודי ב 2004. קארר ובני משפחתו שהו בחופשה משפחתית במלון על צלע ההר בסרילנקה. לילה ללא שינה  שעבר על בני הזוג שדנו במצב היחסים המעורער שלהם ומתבגר זעפן ששום פעילות לא ממש מצאה חן בעיניו היה מה שכנראה הציל את חייהם. ובמקום לרדת לחוף לשיעור הצלילה שתוכנן עבורם הם החליטו להמשיך לישון ולבלות את היום בבריכת המלון. רבות סופר על אסון הצונאמי הנוראי שפקד את העולם מעט לפני חג המולד. עמנואל קארר בדרכו המפעימה לכתוב על אירועים מנקודת מבטו האישית, מתאר את מאורעות הימים הראשונים מרגע האסון. לא דרך פריזמה של זוועה, אלא דרך מבטם של הניצולים. הוא  מתאר את  האימה, את הצער, את עומק הקדרות והייאוש. הוא מצליח לעשות זאת בלי לגלוש לתיאור של "פורנוגרפיית גופות", בלי תיאורים של הזוועות. הוא מתמקד בניצולים, באלו שאיבדו את הקרובים ביותר. הוא מתאר את התמודדותם. הוא מתאר את נדיבות הנשארים. את יכולות ההכלה של האנשים אל מול האסון נוראי שפקד אותם. במרכז החלק הזה ניצבת הלן, בת זוגו, דמות שמקבלת ממדים כמעט הרואיים. הוא מלא התפעלות ממנה. הוא מתפעל מיכולות העשייה שלה בתוך הכאוס. היא יודעת מה לעשות. היא מתקשרת למי שצריך, היא מקשיבה, היא מדובבת. היא מלאת אמפטיה והיא אינה נבהלת מהאבל מהכעס ומאי הסדר שמשתלט על ההווה.  היא מכילה את הכאוס בקור רוח ובהמון חוסן. הוא מתמלא הערצה אליה. בזמן שהותם בחופשה הם הכירו משפחה צעירה זוג שהיה עם ילדתם הפעוטה ועם אבי האשה. הזוג הצעיר הזה איבד את הילדה באסון הצונאמי. הם נסעו כמשפחה והם חוזרים כזוג שאיבד את הדבר היקר ביותר שלהם.   האשה הרוסה לגמרי, האבל והאובדן שלה חרוטים על פניה הבעל מנסה לתמוך בה בזמן שגם הוא עצמו שרוי באותו מצב של אובדן. הלן בת הזוג של הסופר מצליחה לעזור ולעודד ולעשות את כל מה שרק אפשר למען כל אותם אנשים.מן האסון הציבורי עובר הספר אל טרגדיה משפחתית ואישית. מחלתה ומותה של ז’ולייט, אחותה של הלן . היא שופטת. היא חלתה בסרטן בנעוריה, ולמרות שהחלימה נשארה פגיעה ברגלה האחת והיא התנהלה עם קביים. זולייט נשואה לפטריס. פטריס שונה מזולייט ומהלן, הוא דמות שמערערת כל היררכיה החברתית הוא זן אחר לחלוטין. הוא ממעמד אחר. ועם דעות אחרות. הוריהם של הלן וזולייט היו מדענים בכירים שגרו בדירה מרווחת ביותר ברובע ה 14. לפטריס לא הייתה השכלה מעבר ללימודיו בתיכון, הוא הרוויח את המינימום ההכרחי למחיה ולא אגורה מעבר לזה. הוא אדם חולמני. הוא הגיע מכפר קטן בהרים, הוריו היו מסוג האנשים שנלחמו בתחנות כוח, כאלו שיתוארו  כחסרי בינה על ידי ההורים המדענים של הלן וזולייט. אולם פטריס היה בחירתה של זולייט והם למדו לכבד אותה. פטריס גם היה אדם טוב ישר חרוץ ואהב את זולייט מעומק ליבו.    הוא גם היה אבא למופת. כשזולייט נפטרת מהמחלה, הוא נשאר סלע מוצק עבור בנותיו. הוא היה מוכן לזה. והוא מתמודד עם האובדן הזה באופן שמעורר התפעלות והערכה. כשזולייט מתה, המשפחה מכירה את השופט אטיין.  השופט הוא דמות נוספת שמטביעה חותם עמוק. הוא עמית קרוב של ז’ולייט. מתוך שיחות ממושכות עמו נחשפת שכבה נוספת של הספר: העשייה המשפטית של השניים. שהקדישו את עצמם לא רק לצדק “הקלאסי”, אלא בעיקר להגנה על מי שנותרים מחוץ למערכת — אנשים שקורסים תחת חובות, לא מתוך רמאות אלא מתוך ניסיון הישרדות יומיומי. הוא היה מאוד קרוב לזולייט. כמוה הוא גם חלה בסרטן בצעירותו והוא היה קטוע רגל כתוצאה מסיבוכי המחלה. חשוב לו מאוד לדבר עם משפחתה של זולייט. יש לו דברים חשובים לומר להם. הפגישה עושה רושם רב על הסופר ומן הפגישה הזו נולד פרוייקט הכתיבה החדש שלו. הוא נפגש לשיחות רבות עם השופט אטיין. לכאורה הפרוייקט כולו הוא על זולייט, אבל השיחות הללו מתפתחות מאוד ואטיין מספר על פועלו שלו ושל זולייט בתחום המשפטי. כיצד ללא לאות הם עשו המון על מנת להקל על האנשים השקופים. האנשים שמוצאים את עצמם חייבים כספים לבנקים לחברות האשראי, לא כי הם רימו או בזזו או היו נוכלים גדולים. כל מה שהם רצו זה לקנות אוכל לילדיהם או בגד חדש או אפילו משחק חדש. השופט אטיין והשופטת זולייט ראו את האנשים האלו. הם ראו את כוחם הדורסני של הבנקים, של חברות האשראי, של הממשל שלא הכיר בכלל בזכותם של האנשים הללו לחיים טובים יותר. זולייט ואטיין היו עסוקים לא רק בעשיית צדק לעשירים ולמשכילים אלא גם ובעיקר לעניים, לאלו שהחיים לא הטיבו עימם.   קארר במסגרת הפרוייקט שלו מנהל אף שיחות עומק עם פטריס בן הזוג של זולייט, הוא לומד להכיר את האיש העדין והישר הזה. הוא לומד להעריך אותו הוא לומד להעריך את הבחירה בחיים הפשוטים הללו בעיירה. לא בעיר גדולה, לא בפריז השוקקת המתוחכמת. לכאורה זולייט הייתה הכי רחוקה מהמקום בו נולדה, אבל דרך הפרוייקט הזה לומדים להכיר את האישיות הגדולה הנעווה החכמה שהיא הייתה.חיים אחרים משלי” אינו ספר על מוות, אלא על האופן שבו החיים נמשכים לצדו: על מחויבות, על אהבה שאינה תלויה במחוות גדולות ועל האפשרות — הצנועה אך העיקשת — לנהוג באנושיות גם כשהעולם סביבך מתפרק. רוצו לקרוא

מו"ל: בבל, ידיעות ספרים תרגום: ניר רצ'קובסקי 262 ע'