top of page

הפשרה של לונג איילנד / טאפי ברודסר־אקנר

  • Writer: Karen Agmon
    Karen Agmon
  • Jul 25
  • 3 min read
ree

"מילא שהיא לא מתגיירת. כולם מתגיירים! לא צריך אפילו להאמין בזה! ואז היא באה עם תכשיטים ערביים? לשבעה של חמותי. בימר, לא בשביל זה סבא שלך התחבא מהנאצים שבועות שלמים בתוך ארון, בשביל שהנכד שלו יביא הביתה שיקסע שלא יודעת אפילו שלא באים לשבעה עם תכשיטים ערביים."

"היא אשתי. היא לא ערבייה. וזה קטע של יוגה. בלוס אנג'לס רואים אותו בכל מקום."

"מובן שרואים אותו בכל מקום," אמרה רות. "הם נערכים למתקפה עלינו. הם תפסו עמדות."

"תחילה הם באו ולקחו את סמלי היוגה שלי," אמרה ג'ני. ״ולא השמעתי את קולי"

 

"הפשרה של לונג איילנד" הוא רומן משפחתי שמתחיל בטרגדיה (הלוויה של הסבתא פיליס), ממשיך בטראומה מושתקת (חטיפת האב בשנות ה־80), ומסתיים –בהתפוררות טוטאלית. לא רק של הנפש. גם של חשבון הבנק.בימר וג'ני הם אחים. גם נייתן הוא אח שלהם הלכאורה מיושב. זה שהמשיך לגור ליד אמא ואבא שעבד במשרד עורכי דין, שלמד עריכת דין , שיש לו מקצוע ושכל בוקר יוצא לעבודה.  בימר ג'ני ונייתן הם הילדים של קארל ורות פלטשר. וקארל הוא הבן של פיליס וזליג. זליג שברח מהנאצים הגיע חסר כל לאמריקה והפך להיות איש עשיר מאוד מאוד. משפחת פלטשר הם לא סתם עשירים הם עשירים ביותר. הם עשירים כאלו שכסף הוא בכלל לא משהן שחושבים עליו הוא תמיד קיים. מה שקרה הוא שזליג מת וקארל נקרא באמצע הלימודים שלו לחזור ולנהל את העסק. זה לא מאוד שימח אותו אבל זה היה מה שזה היה. רק שבחודש מרץ של שנת 1980 קארל פלטשר בן ה 33 נחטף בבוקר בדרכו לעבודה. חמישה ימים הוא היה כלוא עם ברדס על הראש שלו, קשור וללא יכולת לזוז הוא בקושי קיבל מזון ואת הצרכים שלו הוא עשה במקום שבו ישב  הוא היה כלוא בתנאים קשים ומשפילים. ביום החמישי התקשרו אל רות בקשו ממנה כסף וקארל שוחרר. מה שקרה לאחר השחרור שפיליס האם הגדולה - הסבתא. אסרה לדבר או לדון בזה. כאילו זה מעולם לא קרה. קארל שסבל מסיוטים נדרש להמשיך ולתפקד כרגיל. המשפחה הצעירה רות קארל ושני הבנים עברו להתגורר באחוזה עצמה. ולתוך הסיטואציה הזו נולדת הבת השלישית ג'ני. אנו פוגשים את הילדים כשהם כבר אנשים בוגרים, עם "קריירות" רות מנסה להביא את כל ילדיה  ללוויה של פיליס הסבתא. היא לא ממש מצליחה להשיג אף אחד מהם. ואז אנו עוברים לתיאורי החיים של כל אחת מהדמויות המרכזיות.

תיאור חייו של בימר הבן האמצעי היפיוף, לכאורה תסריטאי מצליח במציאות הוא אדם שנמצא על סף התפרקות טוטאלית - חסר יכולת תפקוד מוחלטת. האיש מכור לכל דבר שאפשר להיות מכור אליו החל בסקס באופנים הכי משונים שלו  וכלה בכל אמצעי כימי שהוא מצליח לשים עליו את ידיו. הוא לחלוטין מאבד את אחיזתו במציאות מדקה לדקה, הוא כמובן מפשל לגמרי בכל מה שקשור לחיים האישיים שלו לאשתו ובנותיו, והוא לחלוטין חי בתוך עולם אשליות הזוי לגמרי. ג'ני האחות הקטנה דווקא הייתה הבטחה חקוקה בסלע. כולם ציפו ממנה לפריצה מטורפת. היה לה את כל הנתונים להצליח. היא הייתה חכמה בטרוף חדה ביותר והיה לה רוח מרד במידה הנכונה. היא היחידה שהעזה להתנגד לסבתא ולאמא בלי שמץ של היסוס היא צריכה הייתה להגיע רחוק. היא לא הגיעה רחוק בכלל. לקראת גיל 40 ג'ני היא ערירית ללא שום יכולת לפרנס את עצמה חסרת חברים וחסרת כיוון.נייתן האח הבכור. הלכאורה מסודר - הוא אדם שיש לו חרדות אינסופיות הוא מפחד מהכל ותמיד מדמיין את הכי גרוע שאפשר. וכשהדברים הכי גרועים אכן מתממשים זה הזמן היחיד שבו הוא מרגיש סוג של הקלה – נייתן  הוא לגמרי אוסף מתפקד חלקית של פוביות, שזקוק לאסון כדי להרגיש ולו לרגע שקט נפשי. יש גם את אמא רות – שמנסה לארגן לוויה לסבתא פיליס כמו שצריך, ובתמורה מקבלת רק מענה קולי. וכמובן את אבא קארל – איש שבור שלא טופל ונזנח לגמרי.

כל הסיפורים הללו מסופרים באופן קולח כזה שמשאיר אותנו מרותקים לסיפור - אבל עם אפס חיבה או הערכה לדמויות. אנחנו פשוט לא מצליחים לאהוב אותם. הכי הרבה שאולי נרגיש זה סוג של אמפטיה משועשעת ומרוחקת. יחד עם זאת כשנדמה שהמשפחה עם העושר האגדי הזה איבדה את כל כספה - זה לא שחשתי רחמים אולם ללא ספק התעוררה בי סקרנות. איך הם יתמודדו? מה אנשים האלו שאין להם שום מושג איך העולם הזה עובד ואיך באמת מתנהגים אנשים נורמליים יעשו? ואיך בעצם מתפרנסים? אין ספק שכשהכסף נגמר זה נהיה מעניין מאוד . לא מתוך רחמים, אלא מתוך סקרנות פתולוגית. מה הם יעשו עכשיו?יש עוד לא מעט אנשים שמסתובבים בסאגה הזו. חלקם יסתברו כהרבה יותר משמעותיים ואפילו מפתיעים - מי לטובה ומי לרעה. זה סיפור בלי מנצחים ובלי גיבורים. רק תיאור מצב של משפחה אחת והאדוות שהם משאירים אחריהם.

זוהי סאגה משפחתית שנותנת לנו חווית קריאה מהנה ונפלאה עד מאוד.

 

מו"ל: הוצאת תכלת   תרגום: שלומית כנען    480 ע'

 

 

 

 
 
 

Comments


bottom of page