עלילת הספר "הבת היחידה" מתרחשת באיטליה. לאורך התקופה של ערב חג המולד לתחילתה של השנה החדשה. ראקלה לוצאטו, המצויה בתקופה של למידה לקראת בת המצווה שלה, היא הנכדה היחידה. הן מהצד של האם והן מהצד של האב. היחידניות הזו מפתיעה קמעה הן במרחב היהודי ישראלי והן במרחב האיטלקי. שבלי קשר למציאות של סוף המאה הקודמת, הרי שלפחות בתודעה הקולקטיבית, הן האיטלקים והן היהודים נתפסים כבעלי משפחות מרובות צאצאים. אולם ראקלה היא בת יחידה לאב יהודי ולאם שהתגיירה עבורו. הזמן הוא ערב חג המולד. הוריה נמצאים בוונציה. אביה נפגש עם אחד הרופאים הטובים באיטליה לצורך הבחנה סופית. מסתבר שהוא סובל מגידול במוחו עתידו לוטה בערפל והבשורות אינן חיוביות. המשפחה הקטנה מתוכננת לסע להרי הדולומיטים, שם יעבירו את ימי החג בסקי. "כי הסקי שהיהודים עושים בחג המולד הוא גם תפילה לזכר ישו הנוצרי" מסביר לראקלה ריקרדו אביה. עניין היהדות משמעותי לו. והוא אינו מאשר לבתו להשתתף בהצגה לכבוד חג המולד למרות שהמורות ואף מנהלת בית הספר ניסו לשכנעו כי אין שום בעיה בהשתתפות של ראקלה בהצגה. והבטיחו לו כי זו הצגה תמימה לחלוטין ולא מסתתרת מאחוריה שום מזימה שמטרתה להחזיר את ראקלה לחיק הנצרות. האב מסרב. לפני נסיעתם לחופשה עוצרת המשפחה אצל הוריה של האם. האם שלכל אורך הסיפור אין אנו יודעים את שמה. ואי הידיעה מטריד קמעה ולו רק בגלל שאת שם כלבת הציד אנו דווקא יודעים היטב. בכלל כל הצד הנוצרי בסיפור הזה לא רק שלא מקבל יותר מידי שבחים הוא אף לא מוצג באופן יותר מידי חיובי. כבר בתחילת הספר יש דיון על מספר המשרתים בבית לוצאטו. דיון שמאדיר את כספם ואת מעמדם של היהודים. לפני הנסיעה לסקי המשפחה מתארחת אצל הוריה של האם. הסב והסבתא הנוצרים של נכדתם היהודייה. למרות שהסבתא היא לגמרי אתאיסטית, היא נזהרת מאוד שלא לפגוע במנהגים היהודים ודואגת שהמאכלים יהיו כשרים. ולמרות שהזוג הזה מקבל את חתנם היהודי מעומק הלב, המספר טורח לספר לנו שהם גרים בשיכון שנבנה לאחר המלחמה העולמית לעובדי הרכבות. וכדי להעצים את עניין הרכבות שלעולם אינו תמים בספר ישראלי, מזכירים לנו שהמנות הנהדרות שהסבתא מכינה יוצאות "בתזמון מדויק, כמו הרכבות היוצאות לדרכן מהתחנה הקרובה"
חופשת הסקי הזו תהיה שונה משאר החופשות, זו החופשה שהאב יוצא אליה כאשר כבר יש הבחנה גם אם ראשונית לגבי מצב בריאותו. זו החופשה שבה הוא ילך לבקר בכפר בו הוא נולד, ויפגוש את הרופא שיילד את אמו. לידה שעלולה הייתה לעלות לו בחייו, אם היה נתפס כמי שעזר ליהודייה. אם האב ציפה לפגוש אדם נאצל, רופא מלא טוב לב. האיש המאוד זקן שהוא פוגש הוא אדם קשה, עם ראיית עולם שלא עולה בקנה אחד עם המעשה הנאצל שעשה שנים רבות קודם באמצע המלחמה העולמית. מסתבר לאב שהסיבה שהרופא הציל את אמו הייתה כיון שהוא שמע שהגרמנים חווים תבוסה ברוסיה, הוא קיווה שעוד יוכל "לשלוח את היהודייה עם התינוק שלה למקום הסופי שאליו יגיעו כל היהודים" אולם אם אכן יהיה שינוי מגמה והגרמנים יפסידו הוא קיווה שהאשה הזו תציל אותו ואת הכפר מנקמה. האשה הזו סבתה היהודייה של ראקלה בתמורה לאותו מעשה נאצל שולחת כל שנה כסף לכפר. בכלל הסבתא היהודייה הזו היא דמות מרתקת בפני עצמה. היא גרה בארמון במרכז ונציה, ארמון השייך לאחד ממאהביה הרבים. ראקל הבת היחידה היא יפיפייה ממש, אולם יופייה לא מגיע לדרגת היופי של סבתה. שגם כעת בגילה רב השנים היא עדין מעוררת התפעלות. הספר עמוס ברבדים ומשמעויות. ראקל הילדה עושה חזרות לתפלת "עלינו לשבח" שאותה היא אמורה להקריא בבת המצווה שלה. זוהי תפילה ששמה ללעג את האמונות של מי שאינם יהודים. אף סיפורים מתוך הלב של אדמונדו דה אמיצ'יס, מצוטטים בסיפור שלנו ולהביא ציטוטים מתוך ספר איטלקי פטריוטי ושמרני ודאי שיש בו אמירה. התפילה היהודית מול הפטריוטיות האיטלקית. ראקל עצמה למרות היותה בת יחידה אהובה ביותר, עדין מוצאת את עצמה פעמים רבות כמי שצריכה לדאוג לעצמה ואף מוצאת את עצמה בסיטואציות שבהן היא ישנה לא במיטה שלה ולא בחדרה בבית. היא למרות היותה בת אחת יחידה פעמים רבות היא מוצאת את עצמה לבדה. לבדה בראש ההר בסופה, לבדה בדרך הביתה, לבדה בחדרה בתוך הארמון בזמן הנשף, ולבדה עם הנהג בדרכים. הסיטואציות הללו שבו היא מלווה באנשים שבעצם הינם עובדים בשכר עבור המשפחה, הם לא סיטואציות מאוד קלות או פשוטות עבור ילדה בגילה של ראקלה. אולם היא באמת מתמודדת היטב עם המקומות הללו. ונראה שהחוכמה שמיוחסת לה אכן קיימת. חוכמה וחוסן פנימי שמאפשר לה להתמודד עם על הסיטואציות הללו שנכפות עליה. ראקלה מודעת למחלת אביה. ונראה שהיא מבינה שימיה באיטליה קצובים, ועתידה יהיה בארץ ישראל. הבת היחידה הוא סיפור יפה, כדאי מאוד לקרוא.
מו"ל: הקיבוץ המאוחד עריכה: מנחם פרי 165 ע'