• Karen Agmon

יום אחד תפסיד/לי צ'יילד


יום אחד תפסיד/לי צ'יילד

"אני הייתי הולך על הסיכויים האלו. ניצחון או הפסד. אני אוהב את הפשטות" "זה אכזרי" "רק אם מפסידים" "אתה תמיד מנצח?" "בינתיים" "איך אתה יכול?" "אני לא יכול" אמר ריצ'ר "אני לא יכול לנצח תמיד. יום אחד אני אפסיד. אני יודע את זה. אבל לא היום"

ג'ק ריצר, הוא רב-סרן בדימוס בצבא ארצות הברית, אשר שירת כחוקר במשטרה הצבאית, מה שלא מתאר היטב את תרומתו העצומה לשרות. עם שחרורו הוא מחליט לחיות חיי נוודות כאלו שאינם כוללים מגורי קבע וחשבונות חשמל. במהות שלו הוא אדם רודף צדק, ואחד האנשים הכי מוסריים אמיצים וחזקים שקיימים. הוא אף הגיבור של סדרת ספרי המתח המרוכזים סביב דמותו.

במותחן הנוכחי, ג'ק מוצא את עצמו יורד מהאוטובוס כשהוא עוקב אחר איש לא צעיר שהשנים והצרות ניכרים בכל תו בפניו. מעטפה עם כסף מבצבצת מכיסו וג'ק כמובן גם מבחין במי שכבר מתכנן לשדוד אותו. ג'ק יורד אחריהם. רק ממראה פניו של האיש הוא מבין כמה הכסף משמעותי לו וכמה נורא זה יהיה לאבד אותו. ג'ק אכן מציל את המעטפה הספציפית הזו, אולם אז הוא גם נחשף לבעיה של הזוג המבוגר.

הזוג הזה הסתבך עמוקות בהלוואות מהמאפיה. הם עושים כל זאת למען ילדתם שהסרטן אוכל את גופה ומסתבר שחברת הסטארטאפ המצליחה שעבדה בה, לא ממש התנהלה באופן חוקי, והגאון שעמד בראשה בעיקר לקח כספים לעצמו ולא שילם לא ביטוחי בריאות ולא כל מה שהבטיח לעובדים. וכך הזוג הזה מוכר את על מה שכבר אין להם במחירי הפסד ובריביות מטורפות כדי לממן עוד יום אחד של חיים עבור הבת שלהם.

הזוג הזה: ארון ומריה שביק, גרו בעיר שעל המפה היא אומנם בקושי נראית, אולם במציאות מתגוררים בה כמעט חצי מיליון בני אדם. היא משתרעת על פני 250 קמ"ר, ותחנת המשטרה בה מכילה כ 1200 שוטרים. העיר הענקית הזו מחולקת בין שתי קבוצות מאפיה יריבות. האלבנים והאוקראינים. הם מי ששולטים בעיר ביד רמה. השוטרים, השופטים, כולם מקבלים מהם כספים. וכל מי שהוא בעל עסק -כל עסק, משלם דמי חסות לאחד מהארגונים העבריינים האלו. כולם משלמים להם: העסקים, המלצריות, הברמנים, כל מי שרוצה לעבוד בעיר הזו - משלם. התשלום למאפיה הוא כמו עוד מס. רק שאת המס הזה התושבים לא מקבלים חזרה כשירותים לאזרח. זהו מס שאין עליו קבלות ואין ממנו הטבות.

לתושבים זה לא באמת משנה אם הם משלמים לאלבנים או לאוקראינים. התושבים רק רוצים לחיות בשלווה ובביטחון אישי. ג'ק ריצר תופס די מהר את מה שקורה בעיר. לג'ק ריצר יש בעיה: הוא לא יכול לראות סבל, חוסר צדק והתעמרות. הוא תמיד מרגיש צורך לעזור לחלשים, לסובלים ולנדכאים. כאשר הוא פוגש את הזוג המבוגר עם הילדה החולה והכסף שנגמר להם - זוג אמריקנים מבוגרים שעשו הכול נכון ובסוף מצאו את עצמם ללא מספיק כסף אפילו לקנות מזון לעצמם. ג'ק מחליט לעזור להם. זו לא איזו שהיא החלטה שנעשית תוך כדי חשיבה, התייעצות או דיון מקדים - זה פשוט קורה ככה.

ומהרגע שג'ק נכנס לעובי הקורה ומתחיל למפות את העיר ולהבין מי נגד מי? מי שולט איפה? היכן מסתתר הכסף? והאם יש דרך להגיע לאותו 'ילד פלא' טכנולוגי? שרימה כל כך הרבה אנשים, וגזל מהם את היכולת לדאוג לעצמם בזמן מחלה. מהרגע הזה, אירוע רודף אירוע. כשאתה מהטובים אתה מושך אליך את הדומים לך. את האמיצים, ההוגנים, שוחרי הצדק והטוב. אתה מושך את הטובים אלייך - ומסתבר שיש כאלו. מסתבר שהטובים לא חלפו לחלוטין מהעולם. ויחד עם ג'ק הם מתייצבים מול כוחות הרשע.

כשיש רשע ועבריינות וכסף לא חוקי, הדבר הזה פוגע בכולם. לא רק בזוג מבוגר עם ילדה חולה מאוד. עבריינות - אם אף אחד לא עוצר אותה מתפשטת ומתרבה וחותרת תחת היסודות. כשג'ק ריצ'ר נלחם בעוז בארגוני הרשע הללו, הוא בעצם מציל עיר שלמה מאבדון.

"יום אחד תפסיד" הוא מותחן כתוב היטב ומהנה בטרוף. רמת המתח נשמרת לאורך כל האירועים ללא שום הפוגה. וגם אם נדמה לרגע שאולי נעשה כאן מהלך מסוכן מידי, אולי הפעם הזו כוחו לא יעמוד לו. זה לא קורה. באומץ לב בחיוניות ובעזרתה של אבי מלצרית יפיפייה וקומץ לוחמים משוחררים מהצבא ג'ק מחזיר לתושבי העיר האמריקנית הזו את חרותם ואת הצדק והביטחון האישי. מהנה ביותר – בטח לקרוא.


מאנגלית:שאול לוין מו"ל: כנרת זמורה 365 ע'

19 views0 comments

Recent Posts

See All
  • Facebook
  • Instagram

©2020 by בעיקר ספרים. Proudly created with Wix.com