החד-קרן/ משה סקאל
"The end Brooklyn Café "
היו אולי הראשונים לחשוב על משקה לאטה בטעם חד קרן אולם, מהרגע שחברת סטארבקס לקחה את הרעיון הזה והפכה אותו ל UnicornFrappuccino" " לא היה לבית הקפה ההוא שום סיכוי. הטעם של הפרפוצ'ינו הסטארבקסי היה על פי כל הדיווחים מזעזע למדי, אולם המראה של המשקה לעומת זאת, ללא ספק ניצח ובגדול. לפחות בעולמות האינסטגרם. בכלל יש לו לחד קרן עדנה גדולה שם במחוזות הללו. עמליה הנדלר היא הפסיכולוגית של גיבור ספרו החדש: "החד-קרן" של משה סאקל. בדירתה של עמליה שוכן חד קרן על מוט. אולם עמליה הנדלר לא באמת זקוקה לחד קרן בדירתה. עמליה הנדלר הפסיכולוגית, היא בעצמה עשויה מחומרים של "חדי קרן". הן במראה החיצוני שלה שמזכיר את אותם משקאות מבוססי קפה שהפופולריות שלהם היגעה לשיאה אי אז בשנת 2017. "היא הייתה לבושה במעיל הפרווה הסינתטי הירוק שלה, ונעלה נעליים ורודות עם עקבים מנצנצים" זהו לגמרי תיאור של משקה חד קרן: הירוק הזוהר, הוורוד והנצנצים. אולם לעמליה הנדלר יש אף נפש של חד קרן שזה כבר הרבה יותר קשה והרבה יותר מקסים ונוגע ללב. לכל אורך הרומן אין אנו יודעים את שמו של המספר, גם את שמותיהם של אימו ואביו אין אנו יודעים, למרות שגם הם דמויות מרכזיות ברומן. הרומן מתחיל בביקורו של המספר אצל עמליה, "סוויטי" היא קוראת לו היא אף מאכילה אותו בבישולים שלה, ומכינה לו משקאות קפה ותה. ז'רמי בן זוגו של המספר לא מאוד מרוצה משיטות העבודה של עמליה הנדלר הן נראות לו משונות. אולם, נראה שלמספר שלנו זה לא מפריע כלל. הוא ממשיך ללכת אליה השיחות עמה טובות לו. מה שעמליה הנדלר אינה יודעת הוא שבאותו הזמן שהמספר שלנו פוגש אותה. מגלה לה את צפונות ליבו ומשתף אותה בחלומותיו הישנים והחדשים באותו הזמן בדיוק, הבן היחיד שלה משתתף בסדנת כתיבה של המספר במרתף תל אביבי. וכך דרך הבן של הפסיכולוגית אנו אף לומדים על חייה של עמליה הנדלר המסקרנים אותנו לא פחות מחייו שלו המספר. בשפה זורמתו וחודרת נגלים לפנינו חייו של המספר. אלו לא חיים שגרתיים. אלו לא חיים רגילים כלל. הוא מספר לנו על דירת ילדותו, שממוקמת באחד המקומות היקרים בישראל. אנו מבינים שממון לא היה חסר בבית ההוא. המספר שלנו הוא הילד הרביעי, הקטן ביותר, שלושת אחיו גדולים ממנו ומסתבר שהם ניתקו עצמם כמעט בכוח מזוג ההורים שלהם, שכל מה שקשור אליהם הוא מוזר ולא שגרתי. אחת התמונות הראשונות בספר, היא תמונת יום ההולדת של הגיבור, הוא מספר איך כל ילד קיבל פרוסת עוגה ואז עם הפרוסה הלך לשולחן ויכול היה לעטוף את העוגה בכל מה שרק אפשר היה לחלום עליו, קרמים וקצפות וסוכריות ודובדבנים מסוכרים, והתיאור הזה משום מה מצמרר. אט אט מתגלים לנו חלקים מילדותו של הגיבור. הוא מספר על תינוק נוסף חמישי אולם התינוק הזה היה קיים, ואז הוא נעלם. הוא מספר כיצד החלו השמועות בשכונה וביקורי השוטרים. וכל השמועות והשוטרים היו קשורים לאותו תינוק נעלם. שהיה ואז התמוסס. במקביל אנו לומדים עוד ועוד על אורח חייה של עמליה. גם חייה שלה אינם בנויים משגרה מוכרת. גם היא מתנהלת בעולם הזה באופן אחר. גם האהבות שלה לא צפויות וייחודיות ומעניינות ומסקרנות ואפילו מגרות. ונדמה שהמטופל הזה מצא את המטפלת שהכי מתאימה לו.
החיים בדירת ילדותו הם מורכבים, הוא מוקף בעובדים זרים, הווי החיים שלהם מסופר לנו תוך כדי. היחס אליהם הוגן לא יותר מזה וגם לא פחות. כשהאמא אינה נמצאת, הם קוראים לילד לאכול עימם. הארוחות עם צוות העובדים משונות. קורים שם דברים מוזרים. בזמן הארוחה שומעים את קרקור העופות שבמרפסת. אימו של המספר מגדלת את העופות שהם יאכלו אצלה בבית. רצח רבין מוזכר בספר ונותן לנו מושג על הזמן. אלו אמצע שנות התשעים, כרבע מאה עברה מאז ילדותו, ולעיתים נדמה שמדובר על תקופה לחלוטין אחרת. בכלל מהתיאורים השונים אשר לחשוב לעיתים שאנו נמצאים באיזה אחוזה בשלהי המאה ה-19 ולא בתל אביב של שנות התשעים.
הסיפור מתקדם ככל שהשיחות עם עמליה הנדלר מתקדמות. יותר ויותר פרטים עוברים אלינו, על חייו, על בן זוגו, הקשר בניהם. כל הזמן החוץ נכנס פנימה בכל מני צורות ואופנים. יש תקופה שבן הזוג שלו מסתובב בלילות ומצלם מסיבות, הוא מביא לו כמנחה מיני משפטים שנאמרים בין אנשים משפטים שנדמה שמהדהדים את כל קשת המשמעויות של הרומן "איך אתה רוצה שאני אחייה" שואל איש אקראי את רעהו. קיימים קוויים מקבילים בין חייו של המספר לחייה של עמליה, נדמה שההיסטוריה שלה חוזרת בגרסה מעט שונה אצל המטופל שלה. יש ברומן אף אזכורים רבים שמעגנים אותו במציאות. מערת לסקו על עשרות הציורים שנמצאו בה, מפציעה ברומן, ומשמעותה רבה. גם ללוסי התגלית מאתיופיה, מקום משמעותי שם. המפגשים עם עמליה הולכים ומתעבים הולכים ומתמלאים עד אשר יגיע הגילוי המשמעותי. אותה חתיכת פאזל חסרה, אותו רכיב שהפריע כל כך לשלמות נפשו של המספר שלנו. אולם כאן לא נגמרת העלילה. חלקה האחרון מוסיף שכבה כמעט מטאפיזית לרומן כולו. ולמרות שהוא מעוגן במציאות, למרות שדווקא בחלקו האחרון המדע והאקדמיה פועלים בשיתוף דווקא שם האופי הפלאי נוכח בכל הווייתו. החד קרן הוא רומן שנע בין ממדים פלאיים להווה של כאן ועכשיו, הוא נקרא בהנאה גדולה ובפליאה רוצו לקרוא.
הוצאת: זמורה -מוציאים לאור, עורך: יגאל שוורץ 207 עמודים