אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו / יניב איצקוביץ'
כשאנו פוגשים את איריס אברמוב לראשונה, השנה היא 1998. היא נמצאת בפגישה עם פסיכולוגית שתפקידה להעריך את המסוגלות ההורית שלה. מסתבר שבעלה ממנו היא מתגרשת טוען שהיא מזניחה את עצמה ואת ילדיה ובתוספת הילדות המורכבת שהייתה לה אין לה מסוגלות הורית. "...עופר היה מכנה את הפסקת האוכל הקטנה הזאת הזנחה עצמית, ואילו אני מכנה אותה הפסקת אוכל...." בשלב זה איריס אברמוב היא שוטרת במשטרת חיפה הנקראת לחקור פרשיה מוזרה של גופה עודפת במעבדה לאנטומיה בפקולטה לרפואה בטכניון. עופר הגרוש שלה טוען שמאז אותה פרשה היא החלה לדבר עם רוחות, ואיריס מצידה פורסת אל מול הפסיכולוגית ומולנו את המקרה המוזר שהתרחש באותה המעבדה. הגופה העודפת במעבדה פותחת חקירת רצח מוזרה אשר לא ברור כלל האם בכלל התבצע רצח? ואם אכן התבצע - מי הנרצחים? דרך החקירה וסיפורה של איריס אנו מתוודעים אף למעגל החיים בתחנת המשטרה. בתחילת ימיה איריס אברמוב הייתה מצוותת לאסא ענבר, שהיה מסוג השוטרים עם ראיית עולם מוצקה. "אסא לימד אותי שלא משנה את מי אנחנו עוצרים, חייבים לצרוב בו את הפחד, כי בתי משפט הם בדיחה ובתי הכלא הם בתי הבראה." אסא היה מכה את החשודים או העצורים כל כך חזק ובכל כך הרבה אלימות עד אשר היה צריך לפנות אותם לבתי חולים. כשהוא עשה זאת לעידן לוריא, שעדין לא חגג 13, איריס אברמוב מחליטה להתלונן במח"ש.
החלק השני של הספר, שמתרחש 10 שנים לאחר אותם מאורעות, נפתח גם הוא בפקולטה לרפואה אולם זו שבתל אביב לא זו שבטכניון. זוהי תחילת השנה והסטודנטים מגיעים בפעם הראשונה למעבדות שבהם נמצאות הגופות. מי שמתנדב לחתוך ראשון את הגופה הוא לא אחר מאשר אותו עידן לוריא, הילד שחטף מכות רצח, מאסא ענבר. עידן לוריא הוא הגיבור של החלק השני. הוא כעת סטודנט לרפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, בהחלט אחד המקומות הנחשבים ביותר להיות בם. אולם כמה שנים משמעותיות מילדותו בחיפה בילה עידן ברחובות העיר חיפה. לא קל בכלל להיות ילד רחוב. הוא לא אמור היה להיות ילד שכזה ההתחלה דווקא הייתה טובה. הם גרו בבת גלים בחיפה, אביו היה סגן מנהל מחוז של קופת חולים. אולם דבר מה קרה. ובעקבות מה שקרה אביו הפך לאיש עצוב מאוד שהפסיק לעבוד, ואימו הפכה לאישה עייפה מאוד שכל הזמן רק ביקשה לנקות ולישון. הם גם עברו דירה לנווה שאנן בתקווה שהמעבר אולי ישפיע מעט על העצב של האב והעייפות של האם. עידן לא ממש מבין, ולא ממש ברור לו מה בדיוק קרה.
בנווה שאנן עידן מתוודע לגפן תלמידה חדשה בכיתה שפרט אליו היא לא מדברת עם איש. לוקח לנו זמן להבין שגם פרט אליו, אף אחד אחר לא רואה את גפן או מודע לקיומה. המצב מדרדר מהר, הקלות שבה משפחה נורמטיבית יכולה ליפול לתהומות מפתיעה. אמנון מוקד מורה להיסטוריה שבפעם הראשונה אנו נתקלים בו בחלקו הראשון של הרומן, במעבדה לאנטומיה בפקולטה לרפואה בטכניון, שם הוא משמש כגופה למחקר. אותו אמנון מוקד שעידן היה תלמיד שלו, דווקא כן שם לב להדרדרות ולמוזרות שאופפת את תלמידו 'עידן לוריא'. הוא מחליט לנסות ולברר מה עובר על התלמיד שלו. הוא אף מיידע את אגף הרווחה בעירייה על מצב הילד. אולם כשאבא שלך הוא סגן מנהל מחוז של קופת חולים, ואחראי באופן ישיר על אספקת סמים לכל דורש, באופן חוקי יותר או פחות. שום אגף רווחה לא יעזור כאן. בחלק הזה של הרומן אנו מתוודעים למספר דמויות מורכבות ומרתקות אשר מהוות חלק משמעותי מהרומן. לאלירן קקון וזק ברוד, שני נערים עבריינים, אשר קיבלו את עידן אליהם בידיים פתוחות ולב רחב. אנו מתוודעים לטוביאס. המשורר, מנקה החלונות שפתח את ביתו לכל מי שהיה זקוק לכך, אנו מתוודעים לסאני, נערה צעירה יפיפייה, ואנו מתוודעים לדמותה של טליה אלקלעי.
אם טוביאס הוא דמות טרגית קלאסית –כאיש נעלה וכריזמטי שדבק באורח חייו בעקשנות, ומביא את אסונו על עצמו כשהוא מסרב אף לתחנוניה של טליה אלקלעי אהובתו. הרי שטליה אלקלעי היא אנטי גיבורה. בשלב מסוים בחייה הייאוש משתלט עליה לא בטוח שרק מחלת הסרטן שתקפה אותה הביאה אותה למקום המיואש. טליה היא דמות שהניגודים בה רבים, מצד אחד היא אם למופת, מורה לספרות אהודה ואהובה, פטרונית של ספרות ומשוררים, מצד שני היא לא מפסיקה לבוז לבעלה על התפנית בחייו על הפיכתו לטייקון, על הפיכתו לאיש אשר מאפשר לה את אורח חייה.
שני החלקים האחרונים של הספר מתקיימים בשנת 2018, עשרים שנה לאחר מאורעות החלק הראשון. הגיבור של החלק השלישי הוא נוח קני. בעלה של טליה אלקלעי. נוח הוא איש עשיר מאוד בבעלותו חברת אחזקות והעיתונות הכלכלית מלאה בכתבות מחמיאות עליו. הוא גם תורם ידוע. לא תמיד היה נוח איש עשיר, הוא היה אדם רגיל למדי שמאורעות חייו הביאו אותו למקום שבו הוא נמצא כיום. החלק הרביעי של הספר מתמקד ביותם קני, הבן הקטן של טליה ונוח. הבן שבגיל חמש, יחד עם טליה אימו, שהה עימה בדירתו של טוביאס המשורר בחיפה, באותה דירה שהיוותה מקלט לכל כך הרבה נשים ונערים. בחלק הרביעי בספר, יותם יוצא למסע בארץ. במסעו יותם סוגר קצוות פתוחים מהחלקים הקודמים של הרומן. המסע שלו הוא מסע התבגרות מואץ, מסע המציע תקווה לעתיד משמעותי. פאלו אלטו היא אולי סמל לזוהר ולחיים טובים, אבל מי שמחפש משמעות ועומק ואהבה, סביר יותר שימצא אותם ממש כאן ,ברחובות העיר היפה חיפה ,בחופים של הים התיכון ובכלל בארץ הקשה הזאת. "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" הוא רומן יפיפה מרתק מעניין ומלא משמעויות – רוצו לקרוא.
מו"ל: כתר 405 ע'