• Karen Agmon

פליאה/צרויה שלו


פליאה / צרויה שלו

עטרה ורחל גיבורות ספרה החדש של צרויה שלו היו יכולות להיות אם ובתה. יחד עם אביה של עטרה הם יכלו להיות משפחה מאושרת. אולם אביה של עטרה נפטר. ובכל מקרה את רחל הוא נטש שנים רבות קודם לכן, לאחר שנה של נישואים. לא נישואים כפי שאנו מכירים אותם כיום. לא זוג שיצא קודם לכן וערך מסיבה או טקס או שניהם, ולאחר מכן ממשיך יחד את החיים המשותפים שמן הסתם החלו קודם לכן. לא כך הייתה שנת הנישואים של רחל ומנו. מנו שהפך לפרופסור רובין חוקר מוח מפורסם. שנת הנישואים ההיא הייתה הרבה שנים לפני כן, רחל ומנו היו חברים במחתרת. הם היו חלק מחוג מצומצם של אנשים ששמו להם למטרה לשחרר את הארץ הזו מהבריטים. להביא את העצמאות הנכספת לאנשים היושבים בארץ, לשארית הפליטה. הם לא היו שייכים להגנה - לזרם המרכזי. כי אם למחתרת הקטנה יותר והקיצונית בהרבה. הם היו צעירים אמיצים מאוד שחרפו נפשם למען המטרה. אלו היו שנים קשות ביותר. רחל ומנו היו צעירים מלאי חלומות וחדורי מטרה, הם שמו את טובת המטרה ומה שהאמינו בעומק ליבם טובת המדינה הרבה לפני טובתם האישית. נדמה כי כלל לא היה אישי באותם שנים, ודאי לא לאותם צעירים שהיו חברי מחתרת. אחרי שנת נישואים מנו נוטש את רחל, מגרש אותה מעל פניו. והנה כמעט שבעים שנה לאחר מכן מופיעה עטרה ביתו של מנו בחייה של רחל.

עטרה היא אשה על סף גיל החמישים אדריכלית העוסקת בשימור. יש כמובן אירוניה במצב הזה של אדריכלית העוסקת בשימור - ונדמה שמה שעטרה לא מצליחה לעשות בחייה האישיים היא מנסה לפחות לעשות בחייה המקצועיים. אם לא על האנשים היא מצליחה לשמור שלפחות תנסה לשמור על הבניינים. הם בניגוד לאנשים לא יענו לה וודאי לא יאכזבו אותה. עטרה יוצאת בעקבותיה של רחל לאחר מילותיו של אביה כאשר בלבל בינה לבין רחל כשכבר היה ממש על ערש דווי. היא ידעה דבר מה על כך שהייתה לאביה אשה ראשונה, והיא אפילו ידעה על כך שיש דמיון מסוים במראה בין רחל לבינה, אך אינה יודעת הרבה מעבר לכך. נדמה לעטרה שהפגישה עם רחל תפענח לה את חייה שלה. היא ממש להוטה לפגישה הזו. חייה של עטרה הם מורכבים. היא חיה בזוגיות של שנים רבות עם אלכס. זוהי זוגיות שנייה. בשבילו היא עזבה את דורון, מי שהיה בעלה ואבי ביתה אביגיל. בשביל אלכס היא מנעה מאביגיל לחוות חיי משפחה נורמטיביים. בשביל הרומן הזה שהתלקח בינה לבין אלכס היא ויתרה על דברים רבים גם על כך שסוף סוף דעתם של הוריה נחה בקשר אליה. סוף סוף נדמה היה שאביה פרופסור רובין מקבל אותה. הוא זעם כשהיא נפרדה מדורון. אולם בתקופה ההיא כשהיא ואלכס היו זוג כמו ברומנים הגדולים, היא הייתה מוכנה להקריב הרבה מאוד עבור זה. אולם כמו תמיד החיים אינם סרט הוליוודי ואינם רומן עב כרס. החיים כמו תמיד נשחקים תחת עול היומיומיות, השגרה, הנטל הזה של הצורך להתפרנס ולהצליח. עטרה לא בטוחה מתי בדיוק החיים עם אלכס החלו להשתבש, מתי הם הפסיקו לדבר בניהם והחלו בעיקר לזרוק משפטים אל חלל החדר. היא מתגעגעת אנושות לתקופה שבה אלכס היה הכול בשבילה. לתקופה שבה היחסים האינטימיים ביניהם היו המהות, האושר, היא מתגעגעת לתקופה שבה היא כמהה אליו כל הזמן. שהקרבה ביניהם הייתה מסוגלת להכיל את כל הבעיות כולם. אולם בהווה הזה היחסים האלו רחוקים מאותה אידיליה ראשונית. וכעת לא רק שהמצב בינה לבין אלכס רחוק מלהיות מספק, הרי שגם עדן שלהם פרי אהבתם הגדולה נמצא בתוך תקופה לא מובנת לא לה ולא לאלכס. הבן החובל הנהדר שלהם, עדן שלהם שהיה קרוב מאוד לעטרה מסתגר בתוך חדרו ומעביר את ימיו בעיקר בשינה. הוא לא מספר להם מה קרה בצבא מדוע הגיע הביתה ומדוע הוא מעביר את ימיו בעיקר בחדרו. עטרה דואגת לו מאוד. גם ביתה אביגיל רחוקה ממנה מאוד, הריחוק שלה הוא גיאוגרפי היא נמצאת באמריקה לומדת שם.

עטרה מרגישה שחייה נמצאים בתוך כאוס גדול, ונדמה לה שאצל רחל אהובתו הראשונה של אביה, אהובתו שעל ערש דווי הוא התגעגע אליה, ורצה אותה. נדמה לה לעטרה שאצלה יתקבלו התשובות. אולם חייה של רחל רחוקים גם הם מהאידיליה שעטרה אולי חושבת שתמצא שם. נדמה שמאז שנישואיה לאהובה מנו נפרמו והתמוססו, נדמה שמאז חייה הם סוג של שיבוש מתמשך. רחל אינה אישה מפויסת, היא כועסת על ההווה, על המדינה שאינה מכירה בערך של תרומת חברי המחתרת לקום המדינה, היא לא מאמינה שחבריה שמסרו נפשם בלהט כזה כשהם כל כך צעירים פשוט נשכחו מדפי ההיסטוריה. חייה היו קשים. הפרנסה הייתה בדוחק, ונדמה שאף בניה שלה נוטרים לה. בנה הצעיר חזר בתשובה באמצע שנתו הראשונה באוניברסיטה, הוא ויתר על לימודים, והיא בקושי מכירה את נכדיה. ואילו בנה הבכור יוצא נגדה בכל המהות שלו. הוא לא מאמין כלל בדרך שלה, הוא נמצא בצד ההפוך לחלוטין מבחינה פוליטית ואידיאלוגית והוא נוטר לה מאוד על ילדותו. המפגש בין רחל ועטרה הוא גורלי, זהו מפגש מתמשך שמשפיע על חיי שתיהן באופנים מורכבים ועמוקים. נדמה כי הגורל עצמו התגייס כדי שהן תיפגשנה – כדי שההכלה וההכרה והריפוי יתרחשו.


מו"ל: כתר ספרים עורכת הספר: שירה חדד 278 ע' מודפסים

92 views0 comments

Recent Posts

See All