יויו הֲלֹא הוא יואש וקסניה - הם הגיבורים של סיפור החיים המקסים הזה. אולם הם אינם הגיבורים היחידים, יש סביבם חבורה שהולכת יחד מבית הספר היסודי ועד לאמצע החיים. אנו נפרדים מהם כיון ששם הסיפור הסתיים - לא חלילה בגלל שהם נפרדו. סביר להניח שהם כבר לא ייפרדו לעולם. יש משהו מאוד מנחם בחבורה הזו ששרדה יחד חיים שלמים. הרומן "חיים" של גיל הראבן הוא סיפור קסום. עלילה שכולה נוטפת נחמה ואף עניין. זהו סיפור מנחם בתוך החיים הכאוטיים של רובנו. האפשרות הזו להיכנס לתוך עולם שהוא מצד אחד לחלוטין העולם הישראלי העכשווי, עם כל מה שקרה בו בעת האחרונה: פיגועים איומים, רצח ראש ממשלה, הפגנות, עימותים וטבעונות. ומצד שני עולם שהוא טיפה מן "ארץ אגדות". נדמה שהדמויות של יואש וקסניה, הם דמויות שכל מטרתם היא לתת לנו הקוראים תחושה נפלאה. ויותר מתחושה נפלאה הם יואש וקסניה מזכירים לנו שבחיים האלו מותר לנו כל מה שאנחנו רוצים. מותר לנו לחיות כמו קסניה באופן פתוח. כזה שצובר ידע וחלומות ולימודים והשכלה והרבה עבודה קשה. ומותר לנו לחיות כמו יואש – יואש שאיש לא מבין מה באמת הבעיה שלו. ונדמה שמטרת הספר היא מעל לכל להסביר לנו שבעצם אין שום בעיה עם יואש. הבעיה היא אנחנו. אנחנו עם התחרות הבלתי נגמרת, עם הרצון התמידי להשיג עוד, לראות עוד, לנסע עוד, לטייל עוד. והנה מסתבר שאפשר אחרת. יש אדם שחי חיים במסלול לחלוטין אלטרנטיבי. חיים שהם לגמרי שונים מהחיים של כולנו. אם קסניה לקחה את חייה לקיצוניות של עשייה אינסופית והליכה נגד הזרם ( אם כי אין מה לומר 'נגד הזרם' שלה היה תמיד מלא חן וקסם) ונתינת כל כולה להגשמת השאיפות שלה והחלומות שלה. קסניה היא אשה עוצמתית. חזקה חכמה ומלאת תעוזה. היא אמיצה. אולם היא גם אדם ליברלי פתוח חברותי מלא עניין וסקרנות. יואש הוא לכאורה כל מה שקסניה היא לא. אם כי רק לכאורה. כיון שגם הוא בדרכו המאוד צנועה המאוד יציבה גם הוא אחד היותר ליברלים. הוא מאמין בבני האדם. הוא מקבל את כולם, כולם שווים בעינו. יואש בניגוד לקסניה שהיא בת לעולה חדשה, היא ואמה מהגרות, לא יהיה נכון לקרוא להן קשות יום. הן מעולם לא התלוננו, ותמיד קסניה קיבלה את הכי טוב שהיה אפשר. יואש בניגוד לקסניה היה מה שנהוג היה לקרוא לו "מלח הארץ". עם אבא שהיה מפקד גדול ומילא שורת תפקידים מכובדת. עם אמא שהייתה מעורה ביותר בחיי התרבות והייתה נטועה עמוק בתוך ההוויה הירושלמית. גם אחיו הגדול של יואש הלך בדרכי הוריו. בצבא היה בתפקיד בכיר - אחר כך המשיך ללימודים נחשבים. הוא היה כל מה שציפו ממנו. בעוד שיואש לא. לכאורה עד לרגע הגיוס הכל היה די רגיל. הוא היה נער אהוד. תמיד היה מאוד חברותי ותמידניהל חברות קרובה עם קסניה. מעולם לא ריכל על אף אחת או אף אחד. תמיד הקשיב בעניין, ובכלל היה ידוע בהומניסטיות שלו. דווקא בצבא הכל השתנה. הוא אמור היה ללכת לצנחנים. אולם אוסף של סיטואציות הובילו אותו במקום לטירונות צנחנים למשרד ולתפקיד פקידותי. כזה שכל יום יוצאים בו הביתה. זה היה מפתיע. חבריו היו כולם לוחמים ויואש בנו של אלוף צבאי, אח של חובל, עובר את שירותו הצבאי כפקיד. זה היה מוזר. קסניה עצמה גם חרגה לחלוטין מהנורמה בכך שוויתרה על שרות צבאי ובמקום זה הצטרפה ללהקת תיאטרון נחשבת בטירה באירופה. מהטירה ההיא היא תחזור הריונית ללא בן זוג או להקה. באותו הזמן יואש כבר יעבור לגור במה שהיה משרדו של הסבא. משרד במרכז ירושלים כזה שנרכש בדמי מפתח, כך שאסור היה להפקירו.
הדירה הזו במרכז העיר תהפוך למרכז חייו של יואש, היא תהפוך גם למקום מפגש של החברה. כולם יעברו שם בדירה הזו. ישתקעו בה, ישתכרו בה, יישנו בה, ידברו את עצמם למוות בין הקירות האלו. השנים עוברות. קסניה יולדת ילדה. היא כבר לא חיה בארץ. היא כבר מזמן באמריקה עושה דוקטורט ומקדמת את איכות חייה. החבורה שלהם, של קסניה ויואש, ממשיכה בחייה. לימודים, זוגיות, עבודה ילדים. וכל העשייה תוך כדי מאורעות החיים. רק אצל יואש לכאורה לא קורה דבר. הוא לך הולך ללמוד, הוא לא נוסע בעולם, הוא לא מתחתן עם בת הזוג שלו שכולם מסכימים שהיא נהדרת . הוא בעיקר מוגדר על ידי מה שהוא לא עושה. אמא שלו דואגת לו. החברים מרכלים עליו. אולם נדמה שליואש בכלל לא איכפת. הוא חי את חייו כמו שהוא רוצה לחיות את חייו. הוא לכאורה אטום לכל מה שנאמר לו וכל מה שנאמר מאחורי גבו. אם יש משהו ליואש - זהו איזה שהוא חוסן פנימי. בכל מקרה יואש לא מנסה אפילו להסביר מה הוא, מי הו, או מהם הרצונות שלו. הוא תמיד מיתמם כשמנסים לדבר עמו על עניינים אלו. הוא מחייך תמיד. הוא לא כועס. ולא מתעצבן וממשיך באורח חייו.
החיים ימשיכו כמו שחיים ממשיכים, בן יואש לדריה ביתה של קסניה יתפתח קשר מיוחד. יואש ייתן לדריה העקשנית הזו את כל מה שהוא יכול. בדיוק כפי שתן לקסניה. גם הקשר של קסניה ויואש ישנה את פניו כל הזמן ויהיה בהתפתחות מתמדת. אין ספק שהחיים הפנימים של יואש בניגוד אולי לחיים החומרים והחיצונים שניתן לראות בעין, החיים הפנימים שלו עשירים מאוד, הוא איש עם לב רחב וחוש פנימי מדויק לעשיית המעשה המוסרי והנכון הטוב. אין ספק שיואש הוא מהטובים ביותר. "חיים" הוא ספר מרענן מקסים כזה שכיף לקרוא אותו. הנאה רבה - רוצו לקרוא
מו"ל: אחוזת בית מו"ל: 394 ע' מודפסים
Comments