קנאת סופרות/ מאיה ערד
אביגיל שלו גיבורת הספר "קנאות סופרות" היא דמות שקשה מאוד לחבב, היא עונה בקלות להגדרה "חמוצה". אין בה שום דבר שגורם לנו לרצות לשהות בחברתה, לחבב אותה, או לנהל איתה איזו שהיא מערכת יחסים. למען האמת היא דמות כל כך לא נעימה, שקריאת השליש הראשון של הרומן החדש של מאיה ערד, לווה בחוסר חשק ושעמום. רק הידיעה שמי שכתבה את הרומן הזה היא מאיה ערד, שכל ספר שלה הוא חגיגה, גרמה לי לא להתייאש ולהמשיך במלאכת הקריאה. התפנית מגיעה לקראת האמצע, כל התחושות הקשות הללו נעלמות ביום שבו מתרחש הכנס הספרותי שאביגיל הוזמנה להרצות בו. "קנאת סופרות" נקרא הכנס "'קנאת הסופרות שנדון בה היום אינה, חלילה קנאה של סופרת אשה ברעותה', צחקקה כאילו הרעיון לא יעלה על הדעת, 'אלא קנאתן של הנשים כלפי מקומן בקנון של הספרות העברית, מקום שהושווה לא פעם לעזרת הנשים בבית כנסת'"
"קנאת סופרות" הוא רומן חניכה, למרות שאביגיל שלו היא בת ארבעים וקצת ולא נערה מתבגרת. אולם פרט לכך הרומן הזה עונה על כמות נכבדה של מאפיינים של רומן החניכה הקלאסי. ברומן חניכה הגיבור יתפתח ויעבור תהליך שבסופו לרוב תהיה סוג של השלמה. התהליך הזה קשור לרוב באינטראקציה של הגיבור עם דמויות הסובבות אותו, עם האירועים היומיומיים וגילוי העצמי. אביגיל שלו היא סופרת שספרה הראשון "שעות אקדמיות" זכה להצלחה גדולה מאוד, היה לרב מכר והפך אותה לכוכבת. ספרה השני "מורשת קרב" כבר הצליח הרבה פחות, ואלו ספרה השלישי "קרוב רחוק" זוכה להצלחה מתונה ואף מועמד ברשימה הארוכה לפרס ספיר. אביגיל שלו הסופרת היא בעלת דוקטורט בבלשנות, נשואה לניב, דוקטור להיסטוריה ומרצה באוניברסיטת תל אביב. ניב ואביגיל נמצאים יחד כבר 20 שנה, הם הכירו בגילאי העשרים המוקדמים שלהם. אין ספק שהתיאורים האותנטיים של אביגיל את בן זוגה לאורך כל הספר ובעיקר בחלק הראשון הם מהצדדים החזקים יותר של הספר. בחדות ובפיכחון הספר מאיר את הבעייתיות של זוגיות ארוכת שנים, את המהמורות שיש לצלוח, את הקושי לשמור על חיוניות ואהבה ומשיכה בתוך הטרוף הזה של החיים הפרנסה וגידול ילדים. ניב בן זוגה של אביגיל הוא כל מה שהיא יכלה לחלום עליו, הוא תומך בה הוא מפרגן לה, הוא המבקר הכי אמפטי שיש לה ויחד עם זאת הוא איש חכם ואף דרך תיאוריה הלועגים של אביגיל לבן זוגה, אנו מצליחים להבחין באהבה הגדולה שהוא חש כלפיה. כשטליה עורכת ספריה של אביגיל ומי שגילתה אותה. טליה שמעמדה כעורכת בעולם הספרות הישראלי הגוסס הוא מעמד של כוכבת על, של עורכת בחסד. כשטליה מזמינה את אביגיל אליה הביתה אביגיל בטוחה שהיא הולכת להלל אותה על כתב היד החדש שהעבירה לה, כבר עברו שנתיים מאז התפרסם ספרה האחרון ויש לחץ לקבל ממנה כתב יד חדש. להפתעתה של אביגיל לא רק שטליה אינה מלאת התפעלות מהטקסט, היא קוטלת אותו. ניב בן זוגה של אביגיל מציע שיקרא אף הוא את הטקסט, ולתדהמתה, הוא מחזיק באותה הדעה של טליה.
אביגיל שלו בהיותה מי שהיא אינה סולחת על הקטילות האלו, היא רותחת, היא כועסת היא ממורמרת מאוד. הזעם מעביר אותה על דעתה. הזעם הזה אינו חדש לה, היא מתמודדת עמו כבר שנים ואף עברה טיפול פסיכולוגי על מנת להתמודד עם התפרצויות הכעסים הללו שפוגעות בה.
לאחר מספר ימי חסד על הכללת ספרה של אביגיל ברשימה הארוכה של פרס ספיר, מתחילים ימים לא קלים. טליה שקוטלת לה את הספר, מישהי שמתחזה לה וכותבת שירים ארוטיים בפייסבוק. אביגיל שכלל אינה לוקחת חלק בשום רשת חברתית, מגלה את העניין הזו בדרך משפילה למדי עבורה, אם כי אף היא תודה בשלב מסוים שכל הסיטואציה הייתה קומית למדי. נקודת האור היחידה בתקופה הזו היא ההזמנה לשאת דברים בפאנל הספרותי. מי שהזמינה אותה לפנל הזו היא אחינועם רוטמן, שהיא דוקטור לספרות, שהיא פגשה בהרצאה בספריה. אחינועם רוטמן היא גם אם חד הורית לאלונה, ונמצאת במערכת יחסים אפלטונית אך משמעותית אם אבי ביתה שלו יש בן זוג ולבן זוג יש בת משותפה הורית רביעית. וכל הרביעייה הזו היא כמובן מורכבת וקשה. אחינועם מזמינה את אביגיל לבלות איתם את שישי בערב על מנת שתראה איך זה מתנהל, כיון שספרה הרביעי של אביגיל זה שנקטל, הן על ידי העורכת שלה והן על ידי בעלה, הוא על שותפות הורית. אביגיל מאושרת מההזמנה, ובאותו הערב היא כבר מתאהבת נואשות באחינועם. סיפור ההתאהבות הזה משתלב היטב בעלילה של הרומן, ובהחלט מוסיף משמעות ועניין.
בסוף נאהב אותה, את אביגיל שלו. הסופרת הכועסת והממורמרת, בסוף היא עוברת למידה והשלמה. היא לומדת להיות נדיבה במחמאותיה ולומדת לפרגן לחברותיה. "קנאת סופרות" הוא ספר עם שכבות ורבדים. יש כאן עלילה אחת ומתחתיה תורת הספרות כולה. רוצו לקרוא.
מו"ל: חרגול, מודן 412 ע'