שוב ושוב מסתבר שהחיים מורכבים. ואף אחד לא באמת מכין אותנו לעניין הזה של להיות מבוגרים. רגע אחד אנחנו ילדים שמתרוצצים בוואדי ושנייה אחת אחרי זה, אנחנו כבר לא. הפכנו לגדולים. ומה זה בכלל אומר? יונתן אבא של איתמר הוא סופר. הוא פרוד משירה מי שהייתה בת הזוג שלו ואמו של איתמר. זוהי פרידה שמייסרת את יונתן מאוד. היותו אב וסופר, שני המצבים הללו מגדירים את ההוויה של יונתן גיבור הספר. יונתן הוא בן דמותו של הסופר ניר ברעם והספר מלא ביסודות אוטוביוגרפיים. האב הפוליטיקאי, האם שנפטרה צעירה מידי כשהקונפליקט בינה לבין בנה הצעיר לא פתור. שכונת בית הכרם, שהן בספר הזה והן בספרו הקודם של ניר ברעם "יקיצה" הופכת למחוז אפל. במשיכת קולמוס נדדנו לאותם חבלי ארץ הלקוחים מאגדות אפלות ורחוקות. בקלות ניתן למצוא את מרחביה של 'הארץ התיכונה', כשמשקיפים החוצה מדירות הילדות של יונתן ויואל בבית הכרם של שנות השמונים המוקדמות. כמו ברומן "יקיצה" גם כאן ליואל חברו של הסופר, תפקיד מרכזי בעלילה המסויטת הזו. אולם ברומן הזה המתכתב עם הכאן ועכשיו, מצטרפת הצלע השלישית, האשה. ולמרבה ההפתעה האשה הזו אינה שירה אמו של איתמר, אלא טלי. טלי הילדה מבת הכרם, הנערה מהתיכון, האשה הצעירה מתל-אביב. "די להיות כזה מיוסר, חבוב, צוחק יואל, שנינו תמיד אהבנו אותה אני רק הבנתי הרבה קודם" יואל חברו הטוב של יונתן הסופר, שם קץ לחייו. אנו כבר יודעים זאת מספרו הקודם של ברעם. אולם מסתבר שהזמן לא עשה שום חסד עם יונתן ולא הקהה את הכאב ויותר מכל לא סיפק תשובה לשאלה שאינה מניחה ליונתן. למה? נראה שרגשות האשמה מנהלים את חייו של יונתן. הוא אשם בגלל הפרידה מאמו של איתמר. הוא אשם כיון שהוא זה שהכיר ודרבן ועודד את איתמר למשחקי דמיון מטורפים, והנה נדמה לו כי הגזים. שאולי בכלל הוא גורם נזק עם הצלילה העמוקה הזו לתוך עולם דמיוני, מלא במלחמות וביצורים מסוכנים. הוא אשם בגלל טלי, בגלל שהם, היא והוא העזו לממש את האהבה, את המשיכה ההיא שהייתה שם. הוא בעיקר מרגיש אשם שיואל מת והוא חי. יונתן הסופר יוצא למסע. מסע עמוק אל תוך הנפש פנימה, אל תוך החלומות והזיכרונות. הוא לא עושה את המסע הזה לבד. הוא נעזר במיכאל "מאפיר החלומות" ובעופר העוזר האישי של מיכאל. לא קל היה להגיע למיכאל. הוא לא דמות מן הישוב. אין לו קבלת קהל. אין לו חדר קבלה, ושעות עבודה. לוקח לו זמן ליונתן לדעת על הימצאותו של מיכאל בעולם. להבין שהאיש הזה קיים. מיכאל נמצא על ההר, ושם יונתן יפגוש אותו בפעם הראשונה. המסע אל ההר הוא ההתחלה. התחלת הדרך. ההר, על הרוחות שבו, על המדורות והאוהלים והאנשים והמתחמים והחיים שרוחשים בו. ההר הזה הוא התחלת המסע. עלילת הספר נעה בין הזמנים, ובין הדמויות. אנו צוללים עמוק אל תוך מסע הבחירות של האב הפוליטיקאי. העלילה מתכתבת עם המציאות. לעיתים נדמה לנו שעזבנו לגמרי את עולם הבדיון ואנו כעת עמוק בתוך קלחת הבחירות, האינטריגות, יחסי הכוחות - הפוליטיקה. זוהי הכרות מעניינת, רכילותית קמעה, הרצון הישראלי לדעת, מה בדיוק קרה שם. ושם בתוך זה מתרחש החיבור בין האב לבנו. הבן הצעיר, המרדן, הבעייתי, הבן הזה, שנותן את כל כולו. מסע הבחירות וחתונת האב התרחשויות שהעולם הבדיוני מעמיק אותן נותן להן נפח וחיים ונקודות תצפית עמוקות. חתונה - הברית בין שני אנשים - לנצח האדוות שלה יתפזרו סביב. והערב הזה שבו האב מתרחק מבנו וקושר את חייו עם אשה אחרת יהיה הערב שבו אשה אחרת צעירה הרבה יותר וחכמה תעזוב את הבן שלו ותלך לבנות לעצמה חיים אחרים. והתמודדויות האלו עם העבר פוגשות את ההווה הנוכחי. הווה של מגפה שהשתלטה על העולם ואינה מרפה. הווה שדורש בגרות וסבלנות ויצירתיות ונכונות והרבה תקווה. ויונתן האיש הבוגר, הסופר, הבן והאבא יכול לה לתקופה הזו – והתמודדות שלו נותנת תקווה לכולנו - רוצו לקרוא.
מו"ל: ידיעות אחרונות 262 ע'