הצבע החוּם מצוי היה בכל מקום אליו נשאה את עיניה, חוּם בהיר חוּם כהה ועמוק, סלעים באפור מלוכלך נראו אף הם בתוך הנוף הזר  וצמחייה יבשה ועלובה השלימה את המראה שנשקף מחלון הרכב, ארץ חומה. היא ידעה שחָם מאוד בחוץ, חֹם מהסוג שהיא אינה מכירה, לא החֹם עם הלחות, מוקף במקורות מים וצמחיה ירוקה עשירה כזאת שאפשר להסתתר בה. אמרו לה שזה סוג אחר של חֹם, חֹם מדברי, "כמו להיכנס לתוך תנור" הסבירה לה האשה ששהתה שם שנים רבות וכעת גרה בבית מהגדולים שבכפר. היא הלכה אליה כדי לשמוע על המקום שאליו הייתה אמורה להגיע ואולי להירגע מעט לקראת הנסיעה לארץ שכולם חוזרים ממנה עשירים יותר.

 

כעת בתוך הרכב היא קפאה, חשה את עורה מתכווץ, ראשה כאב, קאמי ישב יותר מידי צמוד אליה, אם היא לא הייתה לאחר כל כך הרבה שעות טיסה, מעברי גבולות וביקורות דרכונים, הייתה כבר מזמן דוחפת אותו ממנה שלא יעז כל כך להתקרב אליה. בכפר הוא לעולם לא היה מעז להתיישב כל כך קרוב, אבל כאן בחסות הרכב הצפוף המסע המתיש הקרבה הכפויה והקור ששלט ברכב, הוא הרשה לעצמו להיצמד אליה, לחכך את ירכו בירכה, מאי ידעה שאין כאן מקריות, שלא טלטולי הרכב הם שמכריחים אותו כך להיצמד אליה, היא ידעה שזה לגמרי יוזמה שלו, אולם ראשה כל כך כאב והתשישות הציפה אותה שהיא פשוט לא אמרה מילה ולא ניסתה אפילו להיצמד לדלת הרכב עוד יותר ממה שהיא כבר הייתה צמודה אליה כעת. רק ישבה כמעט בלי לנשום וקיוותה שכבר יגיעו למעוג.

מ ע ו ג, היא חיפשה מעט מידע על המקום באינטרנט במחשב שבספרית בית הספר אולם היה רק מידע בשפה העברית שהיא כמובן לא הצליחה לקרוא ובכלל לא הייתה בטוחה שהגיעה לאתר הנכון, היא ניסתה לתרגם את מה שהיה שם לתאילנדית או אנגלית אבל זה לא עזר, היא לא הצליחה לחבר שום משפט הגיוני ממה שנכתב שם ולא הצליחה לקבל שום רושם ממשי על המקום שאליו היא אמורה להגיע. היא החליטה שבפעם הבאה תנסה להיעזר בספרנית, אולם היא בכלל לא היגעה פעם נוספת לבניין בית הספר שבעיר, היא בכלל לא יצאה מהכפר שוב עד הנסיעה הזו. היא ניסתה גם למצוא מידע דרך הטלפון שלה שהיה חדש, לכולם בכפר היו טלפונים חדשים, הם קנו אותם בפרוטות, זה היה ברור שכל הטלפונים האלו הם סחורות גנובות או מקולקלות או סתם סחורות נשכחות וכך  לכולם היה טלפונים חדשים, אבל התקשורת בכפר שלה לא עבדה בכלל, הכפר שלה היה מנותק מהכול.

היא איבדה את המעקב אחר הזמן, לא היה לה מושג כמה שעות הם כבר נוסעים ברכב, האיש שלקח אותם אמר שזה ייקח משהו כמו שלוש שעות שהוא מעדיף שלא יעשו בכלל הפסקות בדרך אולם אם מישהו צריך לשירותים שיגידו לו, כשהוא אמר את זה הוא הסתכל עליה.

הוא דיבר בתאילנדית אולם אפשר היה לראות שהוא לא ממש מבין את מה שהוא אומר זה נשמע יותר כאילו הוא למד כמה משפטים בעל-פה סיפרו לה שהאנשים שאצלם הם יעבדו יודעים מעט  תאילנדית.

בטיסה מאי ישבה ליד שתי נשים אולם, הן לא היו מיועדות כמוה לחקלאות, הן הלכו לטפל בזקנים של הארץ הזו. הן ודאי סיימו את בית הספר לא כמוה שעזבה שנתיים לפני הבחינות הסופיות, הן דווקא היו מנומסות אליה ואף פטפטו עמה לאורך הטיסה הארוכה, הן היו נרגשות מאוד ולא כמוה היה להן ידע רב עד מאוד על העיר שלשם הן ילכו ועל הנשים שאצלן יעבדו.

לה כלל לא היה מידע, אמא שלה אמרה לה שמחפשים עובדים לחקלאות בישראל שאולי כדאי שתיסע, שהיא תשמור על הילדה, שאולי זה יוכל לשפר את המצב הקשה ואולי אמרה לה האם "אולי לך יהיה טוב יותר" ומאי אמרה שהיא תיסע שזה רעיון טוב.

ברגע שבו היא חשבה שלא תוכל יותר לשאת את הכאב  בראשה  את ההיצמדות של קאמי אליה ובעיקר את הקור העז שממש הטביע את גופה בתוכו עד שנדמה היה לה שהיא פשוט תקפא, שם על המושב ליד החלון בתוך הרכב הגדול הזה שנוסע בכבישי הארץ הזרה. הארץ הזרה  שלפי הסיפורים שסיפרו אלו שחזרו ממנה, האנשים שחיים בה טובעים בכסף ובזהב.  ממש באותו הרגע הרכב הקפוא נעצר "הגענו",  אמר האיש בתאילנדית המוזרה שלו, "הגענו".

חֹם עז ויבש עטף אותה ברגע שהדלת נפתחה הניגוד בין הקור המקפיא ברכב לחֹם העז שמחוץ לקופסא הקפואה ששם שהתה בשעות האחרונות בתוספת כאב הראש האיום גרם לה לבחילה היא חשבה שתתעלף.

היא נשענה על המכונית וחשה חלשה כל כך.

הם היו שבעה היא ועוד שישה גברים. מעולם עד עתה לא הייתה לבדה בחברת כל כך הרבה גברים.

מאז שהרתה לג'ון וילדה את בתה היא התרחקה מגברים אף יותר מאשר בעבר. הסקרנות שחשה לפני ההיריון וההתרגשות שעטפה אותה כל פעם שג'ון היה מגיע לבקר אותה, התחלפו באדישות. ג'ון אמר לה שהם יכולים להתחתן ולגדל יחד את הילדה אבל אמא שלה אמרה שהיא לא מוכנה לשמוע על התוכניות האלו, שמספיק נזק נגרם  מזה שהיא נכנסה להריון בגיל שבעשרה. אמא שלה תיעבה את ג'ון, ככה כולם קראו לו "ג'ון" ולמאי לא היה מושג מה השם המקורי שלו, אמא שלה הודיעה לו שלא יראה את הפרצוף שלו יותר אצלם בבית שהיא תהרוג אותו אם הוא יעז.  בהתחלה מאי חשבה שהוא עוד יגיע למרות שאמא שלה סילקה אותו אולם הוא לא הגיע ומהאנשים שבאו לחנות שלהם היא שמעה שהוא נסע לבנגקוק. זה בכלל לא הפריע לה, אולי היא אפילו חשה הקלה.

לתינוקת שנולדה היא קראה קייט, בדיוק כמו לנסיכה הבריטית שאת טקס החתונה שלה היא ראתה אינסוף פעמים בטלוויזיה, זה לא היה שם מקובל אולם אמא שלה לא התנגדה.

מאי בילתה הרבה מאוד זמן עם קייט טיילה איתה וטיפלה בה אולם זו הייתה אמא שלה שדאגה לכל השאר. מאי טיפלה בקייט באותו האופן שבו טיפלה בבובות שלה והיא ידעה שבלי אמא שלה גם היא וגם קייט בכלל לא היו מסתדרות.

 

"את תבואי איתי" היא הרימה את עיניה לעברו של גבר תאילנדי שניתן היה לראות בברור שהוא כבר נמצא כאן זמן מה, "אני לא מרגישה טוב כל כך " מאי מלמלה, בזמן שמה שהיא רצתה באמת להגיד זה "אני חושבת שאני הולכת למות" הוא הסתכל עליה ובאותו הזמן ממש עלה בה גל עצום ודחוס מהאמצע של הבטן, כל הגוף שלה התפתל והיא הקיאה את נשמתה שם על האדמה החמה ליד הרכב הגדול אל מול כל האנשים שהיו שם. לחייה בערו מבושה אולם גופה עוד המשיך להתעוות עם גלים נוספים של קיא. תוך כדי זה שכל הבתוכו של הגוף שלה נשפך החוצה חלפה בה מחשבה שאולי כעת זה אפילו גרוע יותר מהסבל שעבר עליה בזמן שקייט נולדה.

בסוף אחרי מה שנדמה היה לה כנצח אך ודאי לא ארך יותר ממספר דקות בודדות בלבד, גופה נרגע. לא היה לה יותר מה להוציא. ראשה כאב עדין  והיא הרגישה חלשה כל כך שהחולשה הזאת גברה על הבושה.

האיש התאילנדי שהספיק לקפוץ אחורנית בזמן, הושיט לה בקבוק מים.

אני אנקה כאן היא מלמלה, אולם הוא אמר לה "תעזבי, בואי איתי" התיק הוורוד שלה היה על הכתף שלו, הוא הוביל אותה בין מבנים מוזנחים ושבילים מעלי אבק. היה חם מאוד אולם לאחר שכמעט וקפאה החום לא הציק לה. הם הגיעו למקבץ של מבנים היא ראתה שם מספר בנות יושבות בחוץ, כשהן ראו אותה הן השתתקו ואחת מהן ניגשה אליהם, התאילנדי הוריד את התיק שלה על האדמה ופשוט הלך, האשה שהייתה מבוגרת ממנה במספר שנים בלבד אמרה לה, "את החדשה? אמרו לנו שתבוא מישהי חדשה, ברוכה הבאה" מאי חייכה אליה קלושות. "הכול בסדר?" שאלה אותה האשה "אני מרגישה מאוד לא טוב מיד כשירדנו מהרכב הקאתי כל כך הרבה, ועדין הראש מסתחרר לי" האשה אמרה לה "בואי איתי" מאי התכופפה לקחת את התיק הוורוד הוא היה לה כל כך כבד האשה הבחינה בזה ואמרה לה "אני אקח את התיק" ולקחה את התיק ממאי הניפה אותו על כתפה וצעדה לתוך המבנה.

הן נכנסו פנימה, "יש לך כאן חדר משלך" אמרה לה האשה "נראה לי שהכי טוב שתתקלחי, אני אכין לך תה מתוק את רעבה?" מאי עשתה לה עם הראש תנועה שלא היא לא רעבה. האשה הראתה לה את המקלחת שהייתה לבנה ומבולגנת ולא מאוד נקייה  ומלאת  חפצים האשה אמרה לה "הנה על המדף כאן יש מגבת נקייה תתרחצי ותרגישי טוב יותר"

מאי התקלחה המים החמים עשו לה טוב והיא נעמדה מתחתם ונתנה להם לשטוף אותה היא השתמשה בסבון שהיה שם ורק הרטיבה את שיערה ללא שמפו, למרות שגזרה אותו לפני הנסיעה עדין היה לה שיער ארוך, מאי הייתה כל כך מיומנת בטיפול בו, שכלל לא הפריע לה להרטיב אותו, מהמקלחת היא יצאה עם המגבת סביב הגוף שלה, היא נכנסה לחדרה והוציאה מכנס טרניג וחולצה מהתיק, היא הלכה למטבח. ליד השולחן ישבו האשה שדאגה לה ואשה נוספת וכוס תה ענקית הייתה על השולחן ."זה בשבילך" האשה אמרה לה, מאי חייכה ולקחה את הספל לידיה. היא לגמה ממנו ומתיקות חמימה התפזרה בתוך חלל הפה שלה, התה היה מצוין וממש עשה לה טוב, האשה חייכה "אני אכין לך ספל נוסף" היא אמרה לה ומיד הרתיחה שוב מים. "ואולי עכשיו תרצי לאכול יש קאהו מוק גאי*" שוב מאי הניעה את ראשה , לא היא אינה רעבה ואז היא אמרה "אני אשתה עוד תה ואלך לישון אני כל כך עייפה" היא שתתה את התה בעמידה והניחה את הספל על השולחן האשה חייכה אליה מאי הסתובבה ללכת לחדרה לשמחתה האשה ליוותה אותה, חדרה היה במרחק חמישה צעדים מהמטבח ובכל זאת היא שמחה שהאשה הזו שבסך הכול מבוגרת ממנה בשנים מעטות ליוותה אותה. המיטה שלה הייתה מוצעת, מאי ממש הרגישה כאילו היא זוחלת פנימה היא עוד שמה לב לחיוכה של האשה לעברה והחיוך הזה היה לה נעים, למרות שחשבה שלא תצליח לישון ולמרות שהיא חשה זרה ובודדה למרות שהלב שלה כאב לה מרוב געגועים למרות כל זה ברגע שהאשה כיבתה את האור והדלת נסגרה מאחוריה היא נרדמה מיד.

 

אמא שלה תמיד האמינה שאין כמו שנת לילה טובה לרפא את כל הבעיות והמחלות והכאבים של הגוף ושל הלב, אמה אימנה את בנותיה לשמור על סדר יום שחופף את אור השמש, כשהשמש עולה קמים וכשהשמש שוקעת מתארגנים לסופו של היום, אחיותיה הגדולות היו רבות הרבה עם אימם כשהיו מתבגרות ורצו לבלות עם החברים עד אמצע הלילה, אחותה הגדולה עד היום מזכירה לאמה איך אל מול כל ילדי כיתתה היא הוציאה אותה באמצע המסיבה וסחבה אותה הביתה. מאי מעולם לא רבה עם אמה ומעולם לא בילתה במסיבות. אחיותיה היו גדולת ממנה בהרבה שנים וכעת בעצמן גידלו את ילדיהם לפי אותם עקרונות שהנחילה האם. מאי חשבה שאם רופא זה דבר נדיר ותרופות הם יקרות, להקפיד על שנת לילה טובה זה רעיון לא רע בכלל.

כשהיא התעוררה הבית היה שקט לגמרי היא התיישבה במיטתה ועברה על חלקי גופה, ראשה לא כאב, לא הייתה לה בחילה והיא הרגישה טוב, היא גם הרגישה רעבה מאוד ונזכרה שלא אכלה כלום כבר יותר מ 24 שעות, היא שטפה את פניה לבשה מכנסי שרוול ארוכים מכותנה דקה וחולצת טריקו קצרה, היא הלכה למטבח הרתיחה מים לתה ופתחה את המקרר היא ידעה שהיא חייבת לאכול. במקרר היא מצאה את הצלחת עם הקאהו מוק גאי, היו במקרר אף בקבוקי מים ופרט לזה לא היה שם דבר, היא הוציאה את הצלחת היא החליטה שמישהו שם את זה עבורה היא חיממה את הצלחת במיקרוגל שהיה שם, בבית לא היה להם מיקרוגל אבל המכשיר היה נפוץ במסעדות שבעיר הגדולה פעם היא הייתה מלצרית במסעדה כזאת במשך כמה חודשים והיא השתמשה הרבה במיקרוגל, היא חיממה את הצלחת והתיישבה לאכול. זה היה לה טעים מאוד והזכיר לה את הבית.

כשהיא סיימה לאכול היא ניקתה את המטבח ממש שטפה וניגבה אבק ואחר-כך היא שטפה היטב את המקלחת ואת החדר שלה ולסיום טאטאה ושטפה את הרצפה בכל הבית.

כל הניקיון הזה לקח לה כשעתיים, היא החליטה להתקלח למרות שלא ממש הזיעה בחום היבש  ששרר שם. הפעם התקלחה במים קרים ושטפה את הבגדים שלבשה בכיור, בחוץ היא ראתה חבל לכביסה וידעה שהבגדים יתייבשו מיד.

בזמן שתלתה את הבגדים הגיעו הבנות, השעה הייתה שתיים עשרה, כשהן נכנסו פנימה הן מיד הבחינו בניקיון שהיא עשתה והודו לה בקריאות התפעלות.

היא שמחה, היא אמרה להן שהייתה שמחה גם להכין אוכל אולם לא היה עם מה. הבנות אמרו לה שאת ארוחת הצהרים הן אוכלות ביחד עם הגברים שהן באו רק להתרענן מעט וגם בשביל לקרוא לה. האשה שקיבלה את פניה אתמול אמרה לה "לא אמרתי לך את שמי קוראים לי סאי" אם את מרגישה מספיק חזקה אז את יכולה אחרי ארוחת הצהרים לבוא איתנו לשדות ונראה לך מה עושים והיכן תעבדי בחודש הקרוב.

מאי הינהנה היא אמרה שהיא מרגישה טוב ושתשמח לבוא איתן. אחרי זה סאי הכירה לה את שאר הבנות. הן גרו יחד בשני בתים אחד ליד השני, סאי אמרה לה שלא תדאג שתוך כמה ימים היא תלמד את השמות ואת השבילים והכול יהיה לה מאוד ברור.

מאי חייכה, היא הלכה עם הבנות יחד לארוחת הצהרים אולם היא לא הייתה ממש מוכנה למה שהיא ראתה, חדר אוכל ענק והיו שם הרבה מאוד אנשים ולא רק תאילנדים, אלא היו אף בני המקום - הישראלים. מאי לא ציפתה לזה והייתה מזועזעת.

 

סאי שמה לב והיא אמרה לה אל תדאגי אנו יושבות ביחד. בואי איתי תעשי כל מה שאני עושה והיא לקחה מגש ושמה עליו נייר ולקחה סכין ומזלג וכפית ואז הלכה למסלול שבו היה האוכל.

מאי לקחה בדיוק את אותו האוכל שסאי לקחה, סאי לקחה גזר וכך גם מאי ואז היא לקחה אורז ומאי עשתה כמותה והיא שמה על האורז בשר ומאי עשתה בדיוק כמוה, כעת כשכל האוכל הזה היה מולה היא נזכרה שוב כמה היא רעבה, מיד כשהן התיישבו מאי אמרה לסאי שאכלה את מה שהיה בצלחת במקרר. סאי אמרה לה שנהדר שהצלחת הזאת באמת היית מיועדת לה. ומאי אמרה לה זה היה טעים וסאי חייכה ואמרה "אני שמחה אני הכנתי." בארוחת צהרים הבנות פיטפטו ללא הרף, מאי לא השתתפה בשיחה.

כשהן קמו ללכת ניגש אליהם האיש שאתמול לקח אותם משדה התעופה הוא הסתכל עליה לרגע אולם מיד הפנה את מבטו אל סאי ודיבר רק אל סאי.

כשהוא הלך סאי אמרה לה שהוא הבעלים של השדה ששם הן עובדות בעצם הן עובדות שלו, שהוא שאל אם היא התאוששה "מה ענית לו?" מאי שאלה אותה וסאי אמרה שהיא אמרה לו שכן שהיא התאוששה. אחר כך מאי חזרה עם הבנות לבית, חלקן הלכו למיטות לישון חלקן התיישבו בסלון שהיה להן ופטפטו, מאי התיישבה עימן בסלון אולם לא דיברה בכלל היא התביישה מאוד אולם השהות הזאת בחברת הבנות הארוחה המלאה ושנת הלילה החזקה עשו לה טוב ולהפתעתה היא הרגישה שמחה, למרות הזרות.

בשתיים וחצי כולן יצאו מהחדרים והתארגנו וסאי אמרה למאי שתתארגן ליציאה, מאי לא בדיוק ידעה מה עליה לארגן אולם ליתר ביטחון הלכה שוב לשירותים ושטפה שוב שיניים, הן כולן צעדו כרבע שעה למבנה ושם כל הבנות החליפו בגדים לחליפות חאקי גם מאי קיבלה חליפה שכזאת ואחרי זה הטרקטור שעגלה הייתה קשורה אליו מאחורה לקח אותן עמוק לתוך השדות

מאי מצאה את עצמה בתוך סככה מול ארגזים מלאים בפלפלים, היא צריכה הייתה לבחור את הטובים ביותר למכולה אחת את הפחות הטובים לאחרת ואת הממש גרועים לשלישית, הן היו כמה בנות יחד סביב למכולה ענקית אחת והן כולן לבשו כפפות גומי. פרט אליה כולן עבדו מאוד מהר והיא הרגישה כל כך איטית וטיפשה כל הפלפלים נראו לה אותו הדבר.

סאי שהבחינה בבלבול שלה אמרה לה שלא תדאג שכולן ככה בהתחלה. בערב אחרי המקלחת מאי הרגישה שכל הגוף שלה מפורק וכואב. סאי נתנה לה משחה לידיים ואמרה לה שגם הכאבים האלו יעברו ושתראה שעוד כמה ימים הכול יהיה יותר טוב.

לפני שנכנסה למיטה סאי אמרה לה "מחר שוב תצטרפי אלינו רק בצהרים בבוקר יבוא לכאן משה הישראלי עם ויארטי התאילנדי למלא טפסים ויארטי יודע גם עברית וגם תאילנדית.

וכך היה, הם באו, הם מלאו טפסים, ויארטי הלך ומשה נשאר, הוא ביקש ממנה להיכנס אתו לחדר שלה ושם הוא אנס אותה פעמיים.

הוא הכין לה תה לפני שיצא.

בצהרים סאי אמרה לה שזה לא קורה לעיתים קרובות.

​

* Khao Mok Gai אורז צהוב עם עוף

​

קרן אגמון 2017