ים השלווה/אמילי סנט ג'ון מנדל
"אולי במידה מסוימת אנחנו מאמינים שאם העולם יגיע אל קיצו וייווצר מחדש, אם יתרחש אסון מחריד, אולי גם אנחנו ניווצר מחדש, כאנשים טובים יותר, מכובדים יותר" את המחשבה הזו חושבת אוליב לואלין בשנת 2203 כשהיא צפונה בביתה בזמן של מסע קידום מכירות לרב המכר שלה "מריינבאד" ספרה היחיד בינתיים שהפך לרב מכר. בספר מדובר על עולם אפוקליפטי. עולם שמתאושש בקושי רב ממגפה איומה שהתרחשה בו. אי אפשר כמובן להתעלם מכך שדמותה של אוליב מהדהדת ללא ספק את דמותה של אמילי סנט ג'ון עצמה שספרה " תחנה 11" עסק במגפה שכילתה את רובה של האנושות והחריבה לחלוטין את כל ייצוגי הטכנולוגיה השונים. חשמל, אינטרנט, מטוסים, מכוניות, דלק, הכל נכחד. וכל מה שנשאר על פני הכדור היו קבוצות שונות של בני אנוש שעשו את כל מה שביכולתם על מנת לשרוד. אוליב לואן צפונה בביתה ועושה יחסי ציבור בעזרת חדרים מלאים בהולוגרמות, כשהיא עצמה כמובן גם כן מיוצגת על ידי הולוגרמה . מסע יחסי הציבור הזה שהתחיל על כדור הארץ כמסע יחסי ציבור כפי שאנו מכירים מסעות שכאלו. נסיעה ממקום למקום, פגישות בספריות ציבוריות עם קהל קוראים מרותק. פגישות זוהרות מעט יותר בירידי ספרות שונים, אין ספור ראיונות עם אין ספור מראיינים. בתוך המסע המאוד מתיש הזה, היא מצליחה לדחוס פגישה עם ההורים שלה, הם חיים על כדור הארץ, היא חיה במושבה על הירח בתוך כיפה. זה משהו סטנדרטי לגור בתוך כיפות גם על כדור הארץ ערים רבות מכוסות בכיפות, פשוט חלקים נרחבים מידי, הפכו לבעייתיים למגורים. האוויר לא באיכות מספיקה, הכיפות נדרשות על מנת לחיות. בזמן המסע שלה ברחבי העולם מתחילים להגיע שמועות על מחלה נוספת, על מחלה שמתפשטת, אבל המחלה הזו עדין רחוקה, עדין לא מספיק מפחידה, כבר היו המון גלים של 'התחלות' מאז מגפת הקורונה 200 שנה קודם לכן. רובן נעצרו בזמן. שום דבר חמור. אוליב שקועה לחלוטין בתוך המסע שלה, היא מתגעגעת באופן שכואב לה בגוף לסילבי ביתה הקטנה בן זוגה משגיח על הילדה בזמן שהיא במסע המאוד מתיש הזה. קשה גם להתעלם משמו של הספר כחובבי ספרות אנו יודעים שלכל פרט יש משמעות - "מריינבאד" הוא שמה של עיירת מרפא ונופש במערב צ'כיה, נכון להיום. יכול להיות שבעוד 200 שנה העיירה הזו לא תהיה קיימת יותר. ובכל זאת לקרוא לספר על מגפה בשם של עיירת מרפא - קשה להתעלם מהתקווה שטומנה בשם הזה.
אוליב היא לא הגיבורה של 'ים השלווה' או לפחות לא הגיבורה היחידה שבו. גאספרי רוברטס, אחיה של זואי הפיזקאית הגאונה, הוא כנראה הגיבור של הסיפור הזה. הכוכב האמיתי שלו, או לפחות האיש שמניע את העלילה בכל כוחו האנושי. או מה שהוא מקווה שזה כוחו האנושי. אם כי לפי התאוריה של זואי אחותו הגאונה - אולי הוא לא – אנושי. אולי אף לא אחד מהם הם אנושיים. אבל זו תאוריה שזואי לא מדברת עליה עם אף אחד. זואי וגאספרי חיים בשנת 2400, החיים על הירח הם לגמרי טריוויאלים. יש גם חיים במושבות הרחוקות. גם על כדור הארץ החיים עדין מתקיימים בדרך זו או אחרת. העולם שאמילי סנט ג'ון מנדל בראה הוא לא עולם שונה לגמרי מהעולם שלנו היום. היא לא ניסחה איזו תיאוריה מטורפת על עולם שהשתנה ללא הכר. העולם אומנם התרחב לעוד כיוונים. הטכנולוגיה השתכללה אף יותר. אך עדין יש תעשיות ביטחוניות, עדין יש שליטים, עדין אנשים עובדים וחיים ומתגרשים. ואנשים עדין מתים ממחלות.
בעוד 400 שנה יש גם מכונת זמן. היא סודית, היא שייכת לממשל, לא כל אחד יכול לעבוד במכון הזמן. רק הכי חכמים. הם מכשירים אנשים לכל מיני תפקידים. גם למסעות בזמן. אלו הכשרות שלוקחות זמן רב מאוד. אבל הם מסתיימות בסוף. ואז שליחים נשלחים לזמנים שונים. יש להם כל מיני מטרות. לרוב הם בעיקר חוקרים בשביל להבין כל מיני דברים. בשום אופן אסור להם להתערב במהלך העניינים. איסור מוחלט. מי שיתערב ייענש. העונשים הם קשים. הם איומים. הם עונשים שלא ניתן לערער עליהם. אין משפט. יש רק עונש. זואי שולחת את גאספר אחיה, לחקור תופעה. תופעה שחוזרת על עצמה לאורך כמה מאות - אנשים בכל מני מאות לאורך ההיסטוריה ראו את אותה התופעה בדיוק. הדבר הזה מטריד את זואי. גאספר הוא היחיד שהיא מספרת לו על זה. על הפחד שלה מקובץ מקולקל – האם הם רק קבצים במחשב של מישהו? גאספר יוצא לחקור. הוא נודד בין המאות. הוא לא מצליח לא להתערב – הוא מתערב. התערבות קטנה. לא התערבות שמשבשת את ההתנהלות של העולם. רק התערבות שמטיבה עם משפחה אחת. התערבות מקומית, כמעט זניחה. אבל זהו חטא שאין עליו כפרה. הוא ייענש. האנשים במכון הזמן הם קשוחים. הם לא נסוגים, הם מענישים. בים השלווה אנו פוגשים דמויות מספריה הקודמים של אמילי סנט ג'ון מנדל, דמויות אהובות.
העירוב הזה בין הזמנים, בין הספרים, הוא עירוב שמוסיף לאווירת הקסם השורה על "ים השלווה". לא בטוח ששלווה היא התחושה שבה אנו יוצאים מקריאת הסיפור הקסום הזה, אולם תחושה של תדהמה של תהייה של הפתעה ושל עניין בהחלט יש. סיפור נפלא – רוצו לקרוא.
מו"ל: ידיעות ספרים, בבל 264 ע' מודפסים