חיים קטנים/ האניה ינגיהארה

חיים קטנים/ האניה ינגיהארה

ארבעה חברים מסיימים את אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם ומגיעים לנו-יורק, המטרה היא לכבוש את העולם. למרות שאף לא אחד מהם אומר את זה בקול רם פרט אולי לג'יי-בי, שהינו בעל סממנים של אישיות אקסטרווגנטית. בעוד שמלקולם ואף ג'יי-בי, מגיעים ממשפחות שיש בהם כסף ואף המשפחה עצמה היא משפחה תומכת. הרי שג'וד ווילם הם החצי העני ברביעייה הזו. ווילם יפה כמו כוכב קולנוע,וזו אף השאיפה שלו-להיות שחקן. בתחילת הספר בעודו ממלצר באחת מהמסעדות הקוּליות בנו-יורק הוא תוהה בינו לבין עצמו האם גם הוא ימצא את עצמו בשלב מסוים, מוותר על המשחק לחלוטין לטובת קריירה לא מאוד רעה כמלצר באחת המסעדות המצליחות והמבוקשות בעיר.מה שבטוח שאם זה מה שיקרה לו ודאי שהוא לא יהיה הראשון, המסעדה הייתה מלאה במלצרים שפעם היו שחקנים. ג'וד החלק השני של הזוג העני, הוא עורך דין בפרקליטות המדינה. הוא אף מתמטיקאי ופיסיקאי ובלימודיו באוניברסיטה, הוא הצטיין בכל מקצוע שאותו למד. הוא בוחר במשפטים כקריירה כיון שיש צורך להתפרנס והוא גם עורך דין מעולה. אם בתחילתו של הספר נדמה לנו שאנו מלווים ארבעה צעירים בתחילת דרכם בחיים האמתיים, הרי שדי מהר אנו מבינים שהספר יתמקד בעיקר בדמותו של ג'וד סנט פרנסיס. ג'וד הוא דמות מתעתעת, בעוד ששלושת הבנים האחרים מפטפטים את עצמם לדעת כל אחד מהם במסגרת אופיו, ג'וד הוא השתקן שבחבורה. הוא לא מנדב שום מידע על עצמו. הוא חבר תומך נאמן ואהוב, אולם בשלב מסוים הם מבינים שאין להם מושג, מהיכן הגיע? מי הם ההורים שלו? היכן גדל? הם צעירים יפים ושאפתניים שאלות של היסטוריה משפחתית לא מאוד מעסיקות אותם. ג'וד הוא צעיר חכם מבריק שכיף ומעניין להיות בחברתו. יותר מזה לא באמת צריך. ג'וד הוא מסוג הטיפוסים שרואים אותו בכל מקום שהוא מגיע אליו. יש עדויות שהוא יפה תואר. ולמרות שנדמה שהוא מתכחש לכך - ג'וד הוא נכה, רגליו פגועות. כיצד הרגליים נפגעו? לא ברור. רק ברור כי יש בעיה. לאט לאט הספר מתמקד יותר ויותר בחייו של ג'וד. אנו מלווים אותו ברגעים של הצלחה וברגעים של שפל. אחד מרגעי האושר הגדולים בספר הוא היום שבו ג'וד מאומץ רשמית על ידי הרולד וג'וליה. הרולד היה מרצה שלו באונ' ונחשב לאחד המשפטנים הכי טובים ומעורכים באמריקה, ג'וליה בת הזוג שלו היא רופאה חוקרת ושניהם מאמצים את ג'וד למרבה פליאתו וחרדתו. ג'וד כבר מזמן עזב את הפרקליטות והפך לאחד מעורכי הדין המצליחים ומעוררי האימה בחברת "רוזן פריצ'רד" חברה שעובדת עבור החברות הרשעיות ביותר: חברות תרופות, פיננסים, וכל מקום שבו נמצא הכסף הגדול באמת. לא רק ג'וד מצליח - שלושת חבריו גם כן הופכים להצלחה מסחררת. וילם הופך לכוכב קולנוע מהגדולים בדורו, ג'יי-בי לאומן שמציג במוזיאונים ובגלריות הנחשקות בעולם ועבודותיו נמכרות בסכומים אגדיים, ומלקולם הופך לאחד האדריכלים המבוקשים והמצליחים בעולם. אולם הספר לא נותן לנו לשקוע בסיפורי האגדות הללו, הרומן הזה לא מדבר על הצלחה, על עושר, על כסף ואפילו לא על חברות גברית, או חברות בכלל. זהו רומן שמתעמק בסבל האנושי, בחוסר היכולת לצאת ממצב של קורבנות. בחוסר היכולת להתעלות מעל האכזריות והסבל והתעללות. שנים אומרים לנו שהילדות היא היא הקרקע שעליה יצמח בן האדם. שהילדות היא זו שתקבע האם נהיה אנשים מאושרים. ותינוק שהושאר בפח האשפה עטוף בזבל דינו נחרץ. התינוק הזה ישרוד, הוא ישרוד בזכות חבורת נזירים עלובה, שתדאג אולי לצרכיו הלימודיים אך כל פרור של לימוד, כל פרור של אוכל שנכנס לפיו כל פרור של משהו שהוא קיבל, התשלום יגיע. והתשלום יהיה אינסופי, נוראי ואכזרי. הילד הזה - יעבידו אותו בפרך, ינצלו אותו מינית מגיל צעיר ויהפכו אותו בנחישות ובדבקות לאבק אדם. המעשים האיומים הללו, הם רק פתיחה לשרשרת איומה של סבל ואימה ואכזריות אינסופית. למרות שאין ציוני זמן בספר הרי שהסממנים החיצונים נותנים לנו רמזים לזמן: יש כבר טלפונים סלולריים, יש טיסות מכאן לשם ומשם לכאן קיימת אוירה בינלאומית המעבר מסין להודו לרומא - הוא קל וזמין וקורה ללא הרף. אלו זמנים עכשוויים (שעוד ישובו כעת עם החיסון) כיצד קורה שבאמריקה של סוף המאה הקודמת גדל ילד בתנאים בלתי אפשריים שכאלו? כיצד קיימים מוסדות כמו אותו מנזר נאלח, כמו אותו מעון לילדים אכזרי? אולי באמריקה הגדולה וחסרת הסולידריות החברתית, חסרת מוסדות מפוארים כמו קופות החולים ושירותי הרווחה, שעדין קיימים אצלנו אם כי נשחקים עד דק, אולי שם יכול ליפול ילד שכזה אל תהומות שחרים ואיומים, כולי תיקווה שכאן זה לא יכול לקרות. הרומן מרובה הדפים הזה, מתאר את השתלשלות חייו של ג'וד. את היותו מצליח בקנה מידה בינלאומי. את הפיכתו לאיש עשיר מאוד. לאיש אהוב מאוד. מוקף בחברים ואנשים שכותבים עליהם בעיתונות. אולם נפשו מסוכסכת, אין לו שום יכולת להתעלות מעל ילדותו האיומה. ברגע אחד בהיותו בן 15 הוא ניצל על ידי עובדת סוציאלית. שמזהה את חוכמתו את סבלו ודואגת לו למלגה ולשליחתו לאונ'. האשה הזו היגיעה 15 שנים מאוחר מידי. אומרים שאנשים שעברו התעללות הופכים לאנשים מתעללים. זה לא המקרה של ג'וד. האדם היחיד שהוא מתעלל בו ללא הפסקה זה הוא עצמו. כלפי הסובבים אותו הוא מלא בנתינה אינסופית באהבה בעזרה. אולם לאכזריות שלו כלפי עצמו אין מענה. "חיים קטנים" הוא ספר מתעתע. הרצון להפסיק לקרוא אותו לא פסח עלי, כמעט הפסקתי – בניגוד לחבריו של ג'וד שאוהבים אותו ללא תנאים, אני כמעט וויתרתי בשלב מסוים, כעסתי, על חוסר יכולתו לצאת ממצב הקורבנות שלו. גם הפער בין החיים המקצועיים הכל כך מוצלחים לבין הכניעה לסבל במחשכים אינו קל לקריאה. זהו ספר שרגע אחד נקרא כמו אגדה מופלאה על הצלחה ורגע אחרי זה מתאר לנו ייאוש וסבל אינסופיים. וכל העושר התוכני הזה מגיע כעלילה זורמת מרתקת וכתובה היטב. בהחלט ממליצה.

מו"ל: כנרת זמורה ביתן מאנגלית: אמיר צוקרמן 640 עמ'