את סתיו וחורף של 2010 2011 בילתה הסופרת אנה אנקוויסט במרכז הרפואי של האוניברסיטה החופשית של אמסטרדם ביחד עם רופאים מרדימים. בחדרי ניתוח, בפגישות סימולציה ובמשמרות שלמות. היא עשתה זאת במסגרת פרויקט "סופר במחלקה" שמטרתו ללוות מחלקה בבית חולים על מנת לכתוב על זה ספר.
כשאשתו של הפסיכואנליטיקאי דריק דה יונג נופלת למשכב בעקבות מחלת הסרטן שתקפה אותה, הוא סוגר את הקליניקה בחופזה על מנת להתמסר לטיפולים בה. אף אחותו הקטנה ממנו בארבע שנים שהיא רופאה מרדימה בכירה, לקחה חופשה ללא הגבלת זמן על מנת לטפל בהאנה שהייתה חברתה הטובה. האנה לא מחלימה והמחלה מכריעה אותה. לדריק ולהאנה אין ילדים. לסוזן אחותו ולפיטר בעלה שגם הוא כמו דריק פסיכואנליטקאי יש ילדה אחת "רוס". רוס קשורה מאוד להאנה ולדריק, וכשהאנה נפטרת, רוס לוקחת את המוות שלה בצורה מאוד קשה. היא לא מבינה איך בבית שיש בו כל כך הרבה רופאים מישהי נפטרת מסרטן. היא שוכרת לה דירה ומתרחקת מהוריה.
הרומן המעניין הזה מתחיל כשדריק מחליט לחזור ולקחת מטופלים. פיטר שלח אליו את "אלרד סכורמן" מתמחה צעיר בפסיכאטריה, כל המתמחים בתחום הזה מחויבים לעבור טיפול אולם בעוד הרוב דוחים זאת לשנה השלישית או הרביעית, המתמחה שפיטר הפנה אליו רק החל את התמחותו.
הטיפול בסכורמן אינו קל לדריק כלל וכלל. המתמחה הצעיר מלא בהתנגדויות קשות, הוא אינו מתמסר לטיפול והוא מלא בטענות וחרדות וזעם. סוזן באותו הזמן חוזרת לתפקידה כמרדימה בכירה בבית החולים. זהו המקום הטוב ביותר עבורה בימים אלו אחרי מותה של גיסתה וחברתה הקרובה. בית החולים משרה עליה שלווה. סוזן למרות ניסיונה הרב והוותק הרב שלה בתפקיד היא מלאת חיוניות. התפקיד שלה כמרדימה ממלא אותה ומספק אותה. היא מלאת הכרת תודה על כך. היא אשה חכמה, היא מודעת היטב לפוליטיקה הקיימת בתוך בית החולים. היא מודעת היטב למשחקי הכבוד, השונים. הכירורגים הם המלכים הבלתי מעורערים של חדר הניתוח. או לפחות כך נדמה להם. סוזן בעלת הניסיון הרב והסמכות המקצועית מודעת היטב למעמדה המקצועי, לחשיבותה המכרעת בחדר הניתוח. יחד עם זאת היא משתדלת כמיטב יכולה לא להיכנס לתוך האינטריגות השוררות מסתבר גם בתוך בית החולים. היא מצליחה רוב הזמן לשמור על יחס משועשע קמעה כלפי אותם כירורגים שהצניעות רחוקה מהם. לבית החולים הגיע מנהל חדש, הוא כבר זמן מה נמצא במוסד והוא לאט אך בנחישות מנסה להשתית סדר יום חדש. יותר פגישות של כל הרופאים יחד. לדבר ולדון במקרים השונים. כצד ניתן למנוע כמה שיותר תקלות? כיצד אפשר ששיתופי הפעולה בחדרי הניתוח יהיו הרבה יותר נינוחים? עד כמה ניתן להוציא את האגו מחוץ לחדר הניתוח?
המנהל החדש מציע לסוזן לערוך מחקר על בעיה שמסתבר שצצות עליה יותר ויותר דיווחים. מטופלים אשר ההרדמה לא הייתה חזקה מספיק, והמודעות שלהם לניתוח בזמן אמת הייתה קיימת. מסתבר שיש מקרים כאלו, וכמובן שמצב שכזה יוצר טראומה קשה לאותו המטופל. סוזן מנסה להשקיע במחקר הזה. יחד עם זאת היא מתמודדת עם כך שרוס בתה היחידה מתרחקת ממנה. יוצרת לעצמה חיים משלה. היא לומדת באוניברסיטה. יש לה בן זוג סודי שסוזן ופיטר הוריה לא יודעים עליו דבר. מסתבר שרוס אף בקשר הדוק למדי עם ליידה. ליידה היא דודה של סוזן ודריק. היא אחות של אביהם. אמא של סוזן ודריק נהרגה כשנפלה ממצוק כשהם היו ילדים קטנים. האב שנשאר עם שני פעוטות, לא הצליח לטפל בהם ואחותו לקחה על עצמה את התפקיד הזה. בדיעבד אנו מבינים שהיא וויתרה על קריירה כאחות למען שני הילדים הללו. את המידע הזה אנו מקבלים מרוס הבת שמראיינת את ליידיה למען עבודה באוניברסיטה. ליידיה אומנם דאגה לכל מחסורם אולם כנראה שהחיים במשפחה המטולאת הזו לא היו קלים. בלי אמא, עם אבא לא ממש מתפקד. ואשה קרה המשמשת להם כדודה ואם באותו הזמן.
המטופל הבעייתי של דריק עוזב את התמחותו בפסכיאטריה ועובר להתמחות כמרדים כאשר הרופאה החונכת שלו היא לא אחרת מאשר סוזן. הטיפול עימו עדין קשה מאוד. דריק לא יכול לספר לסוזן שהוא מטפל במתמחה שלה. ונוצר אף ריחוק בין האחות והאח.
סכורמן המתמחה שמטופל אצל דריק וכעת אף נמצא תחת השגחתה של סוזן, ומסתבר שהוא אף בין כל עיסוקיו התובעניים אף מנגן באותה התזמורת שבה מנגנת רוס ביתם של סוזן ופיטר. ופתאום מסתבר שלתוך המשפחה הגרעינית הקטנה הזו שחוותה לא מעט טרגדיות. לתוך המשפחה הזו נכנס אדם חדש. מאוד מורכב. כזה ש"על הנייר" הוא אדם מושלם: מתמחה ברפואה, בזמנו החופשי עוסק במוזיקה ואף מוצא זמן ללכת לטיפול., אולם מתחת לפני השטח הוא סובל מנפש מסוכסכת, מלאה בבעיות וחרדות. והאיש הזה נכנס לתוך המשפחה הזו וערבל בתוכה את כל הנפשות.
המרדימנים הוא ספר מעניין עד מאוד. הוא מפגיש אותנו עם צדדים רבים של עולם הרפואה. הוא חודר לתוך הקרביים של חדרי ניתוח ומצליח להראות לנו עולם מופלא ויחד עם זאת כזה שאינו חף מבעיות שכל מקומות העבודה סובלים מהם: אגו, פוליטיקה, תחרותיות, חוסר פרגון וקנאה. הרומן אף מפגיש אותנו עם המורכבות של המשפחה הגרעינית, עם יכולת ההתמודדות שלנו עם סודות, עם שגרה, ועם החיים עצמם. ספר נפלא- רוצו לקרוא.
מהולנדית: רן הכהן מו"ל: הספריה החדשה/הוצאת הקיבוץ המאוחד 314 עמ' מודפסים