גברים בלי נשים/הרוקי מרוקמי
קובץ הסיפורים הנפלא "גברים ללא נשים" מכיל בתוכו אסוציאציות לעולם הספרות המערבי, ובכלל. כמעט 100 שנים לאחר שהמינגווי, נתן את השם הזה לקובץ של 14 סיפורים, מרוקמי בוחר את אותו השם לקובץ של שבעה סיפורים. לא קראתי את הקובץ ההוא אולם בעוד הגברים של המינגווי התאפיינו לרוב בקשיחות גברית וחיות עזה, הגברים של מרוקמי נדמים לפעמים כנפשות שהן החיות והן הגבריות שלהן דהויות קמעה. שבעת הגברים גיבורי שבעת הסיפורים הם גברים שמוצאים את עצמם ללא נשים. לא תמיד אלו היו חייהם, חלקם הם גברים שהאשה עזבה אותם, בגלל מכלול של סיבות. קאפוקו גיבור הסיפור "תנהגי במכונית שלי" הוא אלמן, אשתו בעשרים השנים האחרונות נפטרה ממחלה. הם חיו טוב ביחד הם היו זוג נפלא ובכל זאת קאפוקו יודע שלאשתו היו מאהבים, שהיו לה פרשיות אהבה. הוא מעולם לא הבין מדוע זה היה כך ומעולם לא התעמת אתה בעניין זה. לאחר מותה הוא מתחבר עם אחד ממאהביה. המטרה הראשונית שלו הייתה לנקום בו בדרך זו או אחרת, אולם תכוניותיו משתנות תוך כדי תהליך החברות שלה. "אני לא חושב שנוכל להבין אי-פעם את כל מה שאשה חושבת......לא חשוב באיזה אשה מדובר......אז כולנו הגברים חיים עם שטח מת כזה......" אומר לו המאהב שהפך לחבר ושאינו מודע לכך ש קאפוקו יודע על הרומן שהיה לו עם אשתו המתה.
בסיפור איבר עצמאי, גיבור הסיפור הוא טוקאי, אם כי הוא אינו המספר, המספר עצמו היה שותפו למשחק סקווש והם נהגו לשתות יחד מידי פעם. טוקאי עצמו היה מנתח פלסטי נחשב בטוקיו ואשר החזיק וניהל מרפאה מצליחה לאסתטיקה. הוא היה רווק שמעולם לא התחתן ותמיד היו לו מספר חברות בו זמנית. הוא העדיף אותן נשואות. לא פנויות לקשר רציני ובעיקר לא מאוהבות. עם כולן הוא שמר על מערכת יחסים נעימה נדיבה וחסרת עומקים רגשיים. אולם אתרע מזלו של טוקאי והוא מוצא את עצמו מתאהב אהבה עזה באשה צעירה נשואה ושלצערו לא חשה כלפיו את אותן הרגשות. מכאן מצבו של טוקאי הולך ומדרדר, הוא מרעיב את עצמו למוות. האיש הזה, הרופא הזה, הרווק המצליח ושחי חיים טובים כל זמן שהיה מוקף בנשים רבות, אולם כשנפל הפור והאיש ממש התאהב, הוא לא רק איבד את שמחת החיים, הוא איבד את הרצון לחיות
בסיפור yesterday שכבר בכותרת שלו יש קריצה לתרבות הפופ המערבית, אנו פוגשים אנשים צעירים יותר, הגיבור קיטארו שאינו המספר, הוא בחור צעיר שחברתו מאז בית הספר היסודי, החלה ללמוד באונ' בזמן שהוא עצמו לא התקבל ואף אינו מצליח לעבור את מבחני הקבלה שהוא לא ממש לומד אליהם. אין ספק שהוא בחור חכם וחד אולם בכל מה שקשור לאהובתו התנהגותו לא מאוד ברורה בשלב מסוים הוא מבקש מטאנימורה המספר שהוא חברו לעבודה שיצא עם אהובתו אריקה לדייט. טאנימורה מופתע מהבקשה אולם היא יוצאת לפועל ושם מתבהרים לו כמה דברים, שם הוא אף מתוודא לחלומה של אריקה על הירח מקרח.
בכלל החלומות שזורים בכל שבעת סיפורי הקובץ, בסיפור שחרזדה, החלומות והסיפורים מהווים נדבך מרכזי מתוכן העלילה, הבארה הוא חי בבית שבו שהוא נאלץ להישאר כלוא בתוכו, ושחרזדה היא מעין סוכנת בית שדואגת לכל המצרכים שהוא זקוק להם. במקצועה היא אחות, וזוהי כנראה עבודה נוספת שהיא לוקחת על עצמה, להפתעתו היא אף מקיימת עמו יחסי מין ואין לו מושג האם זה חלק מהשרות שהיא אמורה לתת או שזה משהו שהיא מחליטה על דעת עצמה, בכל מקרה אחרי שמעשה האהבה נגמר היא מספרת לו סיפור כל פעם כמה שמספיק לה הזמן, והבארה מוצא את עצמו כך פעם בציפייה לשמוע את המשך הסיפור. שחרזדה מספרת לו אף על הזכרונות שלה מהגלגול הקודם כשהייתה צמדאי שזה סוג של צלופח. היא מספרת שהיא לגמרי זוכרת את התחושה איך זה להיות צמודה לסלעים בקרקעית הנהר ולהתנדנד במים הלוך ושוב, "את זוכרת איך זה להיות ברחם? בטח אמרה שחרזדה והרימה את ראשה להסתכל מעל לחזהו , אתה לא?"
הסיפור "קינו" הוא סיפור על איש שמגלה את אשתו עם המאהב שלה, הוא עוזב אותה ועוזב את משרתו הקבועה ופותח בר, ברחוב צדדי בטוקיו, בר שמצליח לפרנס אותו, אין בו קהל רב אולם יש בו אווירה נעימה מוזיקה מהתקליטים של קינו עצמו וחתול הבית. קאמיטה החל לבקר בבר באופן קבוע כפעמים בשבוע, תמיד שתה וויסקי וקרא ספר, יום אחד הגיעו לבר זוג גברים שהחלו לעשות צרות ואף איימו על קינו, מי שטיפל בגסרים האלו היה קאמיטה, זמן מה אחרי התקרית ההיא החתול נעלם אולם במקום החתול החלו להופיע נחשים, ואחרי זמן מה קאמיטה מגיע לבר ואומר לקינו שהוא חייב ממש עכשיו לארוז לו מזוודה לסגור את הבר ולצאת לדרך כי אחרת זה לא יהיה בטוח בשבילו "אתה אומר שצצה בעיה רצינית לא משום שעשיתי משהו לא בסדר אלא משום שלא עשיתי את הדבר הנכון?"
ורק שם בנסיעה ההיא שקאמיטה מכריח אותו לצאת אליה רק שם במסע הזה שיעבור כמו סוג חלום מסיוט , רק שם הוא יוכל באמת לעבד או להבין את חייו
הסיפור האחרון "גברים ללא נשים" נותן סוג של מסגרת לקובץ הסיפורים כולו, הוא אומר כבר בתחילת הסיפור "זאת הייתה האישה השלישית שיצאתי איתה שהתאבדה" ומיד אחרי זה הוא אומר "כל המלחים השריריים בעולם עמדו לגונן עליה" ואז הוא אומר "הייתי בטוח שאני תופס את המקום השני ברשימת הגברים הכי בודדים בעולם. הראשון מוכרח להיות בעלה"
ואז הוא מסביר "לפתע פתאום, יום אחד אנחנו נעשים גברים ללא נשים.....לא קשה להיעשות גברים ללא נשים. אתה אוהב אישה בכל מאודך ואז היא עוזבת למקום אחר" התוכן של הסיפור האחרון הוא גם כן מעניין כמו תמיד בלילות של מרוקמי יש קו עלילה מאוד ריאליסטי ופתאום משום מקום מגיעה החלימה מגיע הסוריאליסטי המשהו הזה האווירה הזאת שהיא לחלוטין לא רגילה משהו מחוץ לעולם. גם הגבר הזה הנשוי מרגיש בכל מהותו שהאשה הזו שהוא הכיר בגיל 14 ושבשלב מסויים הייתה אהובתו ואז נטשה אותו. האיש הזה מרגיש שעכשיו כשהאשה הזו מתה, הוא לגמרי שייך לקבוצת הגברים הזו - גברים שהם ללא נשים. והקבוצה הזו של הגברים ללא הנשים היא קבוצה בודדה מאוד. והבדידות הזו אין בה זוהר או מנעמים או משהו חיובי.
זהו קובץ של סיפורים נהדרים, רוצו לקרוא.
מו"ל: כנרת זמורה דביר תרגם מאנגלית: שאול לוין 221 ע'