אין מה לראות פה/ קווין וילסון
ליליאן ומדיסון חלקו חדר במשך כמה חודשים משמעותיים בשנה הראשונה בתיכון "מכינת איירון מאונטיין לבנות" בית הספר שהיה בעצם פנימיית יוקרה לבנות מבתים עשירים, ותחנת מעבר בדרך לקולג' שבו יפגשו איזה מנהל בכיר בן למשפחה עשירה נוספת ויחיו בעושר ואושר. הפנימייה היוקרתית הזו חילקה מלגה אחת בשנה "לבנות מהעמק שהיה להן פוטנציאל". ליליאן הייתה זו עם הפוטנציאל המדהים, זו שמוציאה מאיות בכל המקצועות וניצחה בכל תחרויות האיות ושנשבעה לעצמה שתצליח לצאת מהבית הדפוק והעני שבו היא חייתה עם אמה ובני זוגה שהתחלפו בקצב מסחרר. אמה נפרדת ממנה בפתח בית הספר במילים: "את באה מחרא של מקום ואני יודעת שאת רוצה יותר מחרא אבל את עוברת מחרא ישר לזהב ויהיה לך מאוד קשה להתמודד" מדיסון שותפתה לחדר שהייתה יפיפייה בכל קנה מידה מקבלת את פניה בהצהרה: "אני רוצה שיהיה לי כוח. אני רוצה להיות זו שגורמת לדברים גדולים לקרות, שאנשים יהיו חייבים לי טובות שהם לעולם לא יוכלו להחזיר. אני רוצה להיות כל כך חשובה שאם אני אפשל בחיים לא יענישו אותי" הן הופכות להיות החברות הכי טובות, כאשר האמת היא שליליאן לגמרי ולחלוטין מאוהבת במדיסון. מדיסון לא מתמסרת לה לגמרי, יש רמזים שהיחסים בניהן הם משהו שהוא אולי קצת יותר מסתם חברות טובה קשה לפספס את הקרבה הגופנית המאוד צמודה. אולם מדיסון אינה מהמתמסרות. מדיסון גם יודעת היטב מה מצופה ממנה וזוכרת לשמור על חברויות קרובות עם שאר חברותיה לבית הספר העשירות והנכונות. כאשר נעשה חיפוש בחדרן ומתגלה מצבור לא קטן של הרואין אבא של מדיסון משחד את אמה של ליליאן כדי שליליאן תקח על עצמה את האשמה.
ליליאן מסולקת מבית הספר מיד - וכך במחי שוחד לא גדול מידי כל הישגיה, שאיפותיה, חלומותיה נרמסים. היא חוזרת למקום שהחיים הועידו לה מלכתחילה. בגיל 28 היא גרה בעליית הגג בביתה המוזנח של אמה, עובדת כקופאית בשני סופרמרקטים ויוצאת עם סדרה של גברים אפסים.
היא מקבלת ממדיסון מכתב עם הצעת עבודה. מדיסון אינה מפרטת מהי אותה הצעת עבודה רק מבקשת ממנה לבוא אליה. לבוא אליה הכוונה היא לבוא לבית אחוזה ענק עם צוות שדואג לכל מחסור עם בריכת שחיה ועם מגרש כדורסל ובכלל. מדיסון חיה שם עם בן זוגה הסנטור ועם בנה טימותי. ליליאן אמורה הייתה לתעב את מדיסון מי שבגללה היא איבדה את ההזדמנות שלה לברוח מגורלה. אבל ליליאן אינה שונאת את מדיסון היא הרי מאוהבת בה. מה עוד שעמוק בליבה היא מאמינה שהגורל הדפוק הזה זה מה שמגיע לה.
בבואה לאחוזה מסתבר לליליאן שהתפקיד שלה יהיה לשמור על התאומים בן ובת בני עשר, מנישואיו הראשונים של הסנטור. מסתבר שאמם של שני הילדים מתה, וכעת הם באחריות אביהם. מסתבר עוד שלשני הילדים האלו יש בעיה – הם עולים באש. הם עולים באש ומסוגלים לחולל שריפה ענקית. הם עולים באש ולא ממש נפגעים ממנה עד כמה שנראה אם כי גם זה לא בטוח לגמרי, ומה שכן בטוח הוא שהם מהווים סכנה לכל הסובבים אותם.
מי שמסיע את ליליאן מתחנת הרכבת לאחוזה הוא קארל, ליליאן לא מצליחה להבין מה בדיוק התפקיד של קארל אבל מסתבר שהוא תמיד נמצא תמיד נוכח תמיד מודע למה שקורה קארל הוא פשוט קארל.
ליליאן בעזרתו של קארל, נוסעת להביא את התאומים מביתם של הוריה של האם המתה. היא פוגשת שני ילדים שהדבר האחרון שהם מעוניינים זה לבוא עמה. היא זוכה לקבלת פנים מהגיהינום: מכות, שריטות, ציפורנים, שיניים, ולסיום גם התלקחות של אש.
בעזרתו של קארל הם מצליחים להכניס את הילדים למכונית ולסע לאחוזה. שם הם יגורו בבית קטן ונפרד מהאחוזה עצמה. בית שעוצב במיוחד עבור ילדים אלימים ומתלקחים.
בית שהוא שילוב של בית ילדים עם מחנה מעצר.
ליליאן מעולם לא טיפלה בילדים, אין לה קשר לילדים והיא בטח לא העלתה על דעתה שאי פעם יהיו לה ילדים משלה. זה פשוט לא משהו שמעסיק אותה. אבל היא לגמרי מבינה שלחיות באחוזת הפאר הזו לחסוך מלא כסף ולהיות קרובה ליצור היחיד בעולם הזה שהדליק אותה אי פעם, זה הרבה יותר מכל מה שהיא תוכל אי פעם לקבל ולכן היא פשוט נענית להצעת העבודה הזו.
בסי ורולנד התאומים המתלקחים, הם הרבה יותר משני ילדים בעיתיים. הם שני ילדים בעייתים שאבא שלהם נטש ואמא שלהם השתגעה מרוב חרדות ותסכול ושאף אחד בעולם הזה לא ממש דאג להם. קצת מפתיע בהיותם הבנים של הסנטור שרואה את עצמו כמועמד אפשרי להיות נשיא. התאומים נכנסים עמוק מתחת לעור של ליליאן. היא לגמרי מתאהבת בהם בלי שבאמת התכוונה לכך. וכעת יש שלושה יצורים בעולם הזה שהיא מאוהבת בהם שני ילדים בני עשר ואשה אחת יפיפייה בת גילה.
אם ליליאן חשבה שמדיסון תזכיר את התקרית המפורסמת בה אבא שלה מכר את ליליאן בסכום לא מאוד יקר, ואולי תתנצל על כך היא מתבדה לחלוטין. לא רק שמדיסון אינה מתנצלת היא עדין מתחרה בליליאן בכל כך הרבה רמות בזמן שליליאן בכלל עדין לא קולטת שיש כאן תחרות.
ליליאן מנסה לעשות הכול על מנת להפוך את חייהם של הילדים לכמה שיותר נורמטיביים, היא רוצה מאוד לאפשר להם לקחת חלק בחיי קהילה, שיוכלו לבקר בספריה ובמרכז המסחרי ובארוחות ערב עם כמה וכמה משתתפים. היא חושבת על פתרונות יצירתיים לבעיית ההתלקחות וכיצד ניתן למנוע אותה ולמנוע מהאש להתפשט. קארל מייצג את שני הצדדים. מצד אחד הוא מנסה לעזור לה להגשים את תוכניותיה, ומצד שני הוא בעד לאפסן את התאומים האלו הכי רחוק שאפשר. מדיסון רוצה בפתרון שבעיקר לא יפגע בשמו של בעלה - היא רוצה להיות אשתו של נשיא ארה"ב. ולכן היא עדין בעד להשאיר את הילדים באחוזה. לפי דעתה זה הדבר היחיד שלא יפגע בסיכויים של בעלה להתקדם. ליליאן מתמרנת בין כל הרצונות והשאיפות של כולם היא בעיקר רוצה שלילדים יהיה טוב. ולהפתעתה היא אף מצליחה לבנות סוג של יחסים לא רעים בכלל עם התאומים. כאשר יש תקלה וכל הסטטוס קוו שהושג בעמל רב מופר ליליאן נוקטת בפעולה קיצונית למדי.
"אין מה לראות פה" הוא ספר עם עלילה שמשאירה אותנו מופתעים לכל אורך הקריאה הוא מכיל בתוכו הומור משובח ועלילה מדליקה.