• Karen Agmon

סוסים איטיים/מיק הרון


סוסים איטיים/מיק הרון


ריבר קרטרייט, אמור היה להיות במסלול המהיר להיות הסוכן המצטיין. הוא אמור היה להיות אגדה, השם שלו אמור היה להילחש ביראת כבוד. ואחרי כמה שנים שכאלו הוא צריך היה להפוך לאחד הבכירים ביותר בארגון. אבל זה לא קרה. במקום זה הוא מצא את עצמו בבית סלאו. בית סלאו היה המקום שלפני המוות, זה השלב הזה שבו אתה עדין לא מת אך לגמרי לא חי. לשם העיפו את כל מי שפישל בגדול. פישל, אולם בלתי אפשר לפטר אותו או להרוג אותו. שיכנו שם את חבורת הסוכנים הגרועה ביותר. ריבר לא האמין שהוא נמצא שם. המקום עצמו היה דוחה בכל קנה מידה, ונראה יותר כמו בניין לפני הריסה ובטח לא כמו משהו ששייך לממשלת הוד מלכותה. אבל זו הייתה המציאות. הוא היה שם, מוקף בחבורת אנשים שכל אחד מהם הוא סיפור של כישלון מהדהד ומי שפיקד עליהם היה ג'קסון לאמב. שלריבר לא היה שום מושג מדוע האיש הזה מצא את עצמו בבית סלאו. הוא כן ידע שלפחות מבחינה חיצונית האיש היה דוחה למדי וחסר כל סוג של כישורי התנהגות מקובלים. כן הייתה איזושהי הילה לשם שלו, אולם קשה עד מאוד היה לקשר בין אותה הילה לבין האיש עצמו. כשלאמב מבקש מריבר לבדוק את הזבל של עיתונאי העבר רוברט הובדן, הוא חש סוג של התרוממות רוח. זו המשימה הראשונה שלו לאחר שמונה חודשים של ישיבה ואי עשיית דבר. הוא מודע לכך שזו משימה פשוטה ואולי אפילו מבזה, אולם לפחות זו משימה. מאוחר יותר באותו היום יסתבר לו ששותפתו לחדר קיבלה משימה מרשימה אף יותר והיא לגנוב מאותו עיתונאי עבר את ההֶחְסֵן נַיָּד שלו. היא מצליחה לעשות זאת ועליו מוטל להביא את האוצר הזה לריג'ינט פארק, למפקדה, למקום שבו מתנהלים העניינים. להיכן שנמצאים הסוכנים שבאמת עובדים כסוכנים ולא ה"סוסים האיטיים" שכעת הוא חלק מהם. אחרי זה יצוץ באינטרנט סרטון. מסתבר שנער אנגלי נחטף בדרכו הביתה וכעת מאיימים להוריד לו את הראש בשידור חי באינטרנט. הזוועה הגדולה יותר מזוועת ההוצאה להורג היא ההבנה שהחטיפה הזו והאיום הזה קורה כאן, בבית, בלונדון. היא מתרחשת על ידי חבורה של אנגלים, שמחליטים שאם לאחרים מותר לכרות ראשים של אנשים, ואם ממשלת הוד מלכותה לא מתכוונת להילחם בתופעה המשפילה הזו ביד חזקה, אזי לא נותר אלא לאזרחים בריטים נאמנים לעשות זאת. ונגד מי יעשו זאת, כמובן נגד מי שהוא לא לבן כמותם. לא משנה לאותם בריונים שאותו נער שהם חטפו הוא מן הסתם שייך למשפחה שהיא הרבה יותר תורמת לחברה, משלמת מיסים ובכלל מראה אזרחות טובה בהרבה ממה שאי פעם הם יהיו מסוגלים לתת. כל מה שעניין אותם באותו נער זה צבע עורו הכהה יותר והיותו שייך למשפחה פקיסטנית. ריבר אינו יכול שלא לעשות את הקישור בין הסרטון שצץ פתאום לבין הזבל של אותו עיתונאי שמה שגמר לו את הקריירה והפך אותו מעיתונאי מהשורה ראשונה וחביב תוכניות האירוח למובטל בגיל 50 הוא תמיכתו הפומבית באותם ארגונים הקוראים לסלק את המהגרים ולהחזיר את אנגליה לאנגלים. 48 שעות. זה פרק הזמן שניתן עד להוצאה להורג. ריבר בטוח שיש קשר בין שני הדברים האלו בין המעקב אחר העיתונאי לבין הסרטון עם ההבטחה להוצאה להורג.

ולמרות שלא קיבל הנחיות, או משימה, או פקודה, הוא התייצב מחוץ לביתו של הולדן. מי שמפתיעה אותו ומצטרפת אליו למעקב היא סיד שותפתו לחדר בבית סלאו ומי שהעתיקה את הקבצים מהולדן. היא מספרת לו שהיא לא כמותו וכמו שאר הנפלים של בית סלאו. שהיא נמצאת שם כדי להשגיח עליו, שהתפקיד שלה בעצם הוא לבדוק אותו. מיד אחרי הגילוי הזה, הם מבחינים שיש תנועה אצל הולדן בדירה. מכאן ואלך הדברים מתקדמים בקצב מהיר. כמו תמיד כשמדובר בארגונים סודיים, בהרבה כוח, ובאנשים שבטוחים שאין טובים מהם. הדברים הם אף פעם לא כמו שהם נראים. אפילו "הפטריוטים האנגלים" המטורפים שמאיימים להוציא להורג את אותו נער חסר מזל, אפילו הם, הם לא לגמרי מה שנדמה לנו שהם. סוכני בית סלאו מוצאים את עצמם בלב ליבה של הסערה. מסתבר להם שמפקדת M15 , אותה מפקדה שהגלתה אותם לבית סלאו, מתכננת אף להפליל אותם בכל צרה שלא תגיע. והוצאתו להורג של חסן אכן תהיה צרה גדולה מאוד. הם מבינים כי עליהם לשתף פעולה. סוכני בית סלאו אולי נחשבים לכישלון. אולם הרבה לפני שהפכו לכישלון הם היו סוכנים מוערכים ומוצלחים, אולי אפילו מוצלחים מידי.

"סוסים איטיים" הוא ספר ריגול מהנה ביותר. כזה המציף לנו דילמות מהותיות בין היושרה הפנימית לבין הנאמנות לארגון. הוא מזכיר לנו שארגונים נועדו לשרת את המדינה ולא את מי שעומד בראשם. הוא ספר שמזכיר לנו מהי הדרך הנכונה, ושלא תמיד, ואולי לרוב לא כל הנוצץ זהב. ספר מהנה, חכם ומרתק לסוף השבוע - רוצו לקרוא.

תרגמה מאנגלית: נעה שביט מו"ל: לסה ספרות צפונית 350 עמ' מודפסים



Recent Posts

See All