תמורה נאותה / מאיה ערד
"תמורה נאותה" הוא שמו של הספר החדש של מאיה ערד, הכולל שלוש נובלות. הסיפור הראשון, הנושא את שם הספר, מציג בפנינו את עליזה (או לולו, כפי שחברותיה מכנות אותה) – מתרגמת מוערכת מעברית לאנגלית. למרות מעמדה הרם, תחום התרגום אינו מבטיח ביטחון כלכלי, ולכן היא נאלצת לקבל עבודות תרגום של כתבי יד, רבים מהם כאלה שאמורים היו להישאר במגירה, אך בעידן שבו סדנאות כתיבה צצות באותה תדירות שבה גלים מתנפצים אל החוף. מוצאים את דרכם אל הדפוס – במיוחד אם כותביהם יכולים לממן זאת. לולו מתמודדת עם אתגר מקצועי מול נשים עשירות ומשועממות שמבקשות לפרסם את כתביהן בכל מחיר. ואף מתווכחות איתה איך ראוי לתרגם מילה כזו או אחרת. בתוך שגרת חייה האפורה והשוחקת היא פוגשת כותב צעיר ומבטיח, שסיפוריו מעוררים עניין. הוא מבקש ממנה לתרגם את כתביו לאנגלית, בעוד שהוא עצמו מתרגם מאנגלית לעברית. יחסו אליה נע בין הערצה לפלירטוט, והיא מציעה לו עסקה: הוא יתרגם את ספרו של אביה לעברית, והיא תתרגם את סיפוריו. במפגש האחרון ביניהם, בדירתה, מתרחש רגע לא ברור, אירוע עמום שלולו אינה בטוחה עד כמה שלטה בו. דווקא מתוך הסיטואציה הזו, היא מבינה שהגיע זמנה לדרוש תמורה נאותה לעבודתה.לימונדה – בסיפור "לימונדה" אנו פוגשים משפחה ישראלית שחיה כבר שנים בארה"ב. ההוויה הישראלית נשמעת היטב גם בפרבר אמריקאי: החשיבה, החסכנות, הקשרים המשפחתיים – מסתבר שבעיות במשפחה לא נגמרות באמריקה הם רק מתפרסות על מרחבים גדולים יותר. בועז, קרן ואורי יוצאים לחופשה משפחתית, אך היא רחוקה מלהיות אידילית – במיוחד לאחר שהבת הבכורה הבריזה להם ללימודים, לחבר, לחיים שלא כוללים אבא אמא ואחות. במקום זאת, קרן מזמינה את אחותה הילה, האחות הבעייתית שתמיד זקוקה לעזרה. הילה מגיעה עם בת זוגה – וגם עם כלב, למרות האיסור המפורש להכניס בעלי חיים לבית הנופש. אך זוהי אינה ההפתעה היחידה: היא מביאה איתה גם את בנה, נועם, בן ה-19, שנמצא על הרצף האוטיסטי. בועז, שמעולם לא התלהב מהמימון הבלתי פוסק של גיסתו, מנסה לבלוע את הכעס – עד שהתוספת הבלתי צפויה של הכלב ושל נועם מוציאה אותו מדעתו. נועם בכלל אמור היה להיות עם אבא שלו, והילה הבטיחה שהוא בטוח לא מגיע. בועז מתואר כגבר הישראלי הקלאסי – חשדן, חסכן, נרגן, מי שתמיד מרגיש שכולם מנסים לדפוק אותו. אך כמו תמיד אצל ערד, הדמויות אינן חד-ממדיות. מה שמתחיל כהבלגה למען שלום בית, למען החיים המשותפים. מתגלה כדילמה מוסרית מורכבת: עד כמה אפשר להיות מחויבים למשפחה המורחבת, ומתי מגיע הרגע שבו יש לבחור במשפחה הגרעינית, גם במחיר קשה?אביב בוונציה – הסיפור השלישי והשלם ביותר בקובץ, עוסק באביבה – אישה בשלהי גיל העמידה, שנמצאת בוונציה עם נכדתה הצעירה. אביבה, מורה לציור כל חייה, אהבה אומנות בכל נימי נפשה, אך נאלצה להניח את חלומותיה בצד לטובת הפרנסה, הבית והילדים. כעת, כשבעלה הצליח כלכלית והילדים גדלו, היא סוף סוף מקדישה את עצמה לאומנות – מציירת, משתתפת בקורסים, בסדנאות ובהדרכות ואפילו הציגה ציורים בתערוכה בקניון וביד לבנים. אחרי שנים של עשייה, היא מרשה לעצמה סוף-סוף לקרוא לעצמה אומנית.במהלך דרכה היא מפתחת קשר מיוחד עם יעל, ציירת צעירה, והן לוקחות חסות אחת על השנייה. אביבה רואה עצמה כאשת סודה, רוכשת ציור של יעל, ואף עושה לה קבלת פנים אצלה בבית. היא גם הופכת לעוזרת האישית שלה כשיעל מוזמנת להציג במוזיאון. הקשר עם יעל משמח את אביבה מאוד מאוד. והיא מאמינה שהקשר ביניהן הדדי. היא מקווה גם שהיא תקבל אותה המלגה שהוענקה ליעל, שתאפשר לה לחיות חודשיים בוונציה כאומנית. אולם, כשהיא מגיעה לוונציה עם נכדתה, היא מגלה שהמציאות שונה מהציפיות. יעל קרירה ומרוחקת מהרגיל, ונראה כי אביבה לא באמת חלק מהעולם האומנותי שהיא משתוקקת להשתייך אליו. אך למרות הרמזים, אביבה מסרבת לוותר – חדורת כמיהה, תקווה ורצון עז להאמין בכישרונה. מאיה ערד, בכתיבה חכמה ורגישה, הופכת את אביבה לדמות שניתן להזדהות איתה בקלות. דמות שיכלה הייתה בקלות להפוך לדמות גרוטסקית, אך ערד כותבת עליה באהבה וחמלה. אביבה היא אישה לא צעירה, אך מלאת תשוקה ואופטימיות, ובאופן כמעט ודאי– רבים מאיתנו היו שמחים להיות בחברתה.
מו"ל: חרגול הוצאה לאור/מודן הוצאה לאור 208 ע' מודפסים
コメント