צעד ועוד צעד/ גרהם סימסיון, אן ביוסט
בדומה ל"הולכת רחוק" של שריל סטרייד ואף "לאכול להתפלל לאהוב" של אליזבת גילברט, העיקר בספר "צעד ועוד צעד" הוא לא המרחק הפיזי שעברו גיבוריו אלא בעיקר ההתפתחות האישית. המרחק הנפשי ממי שהם היו בתחילת מסעם, ומה שהם הפכו להיות בסופו של אותו מסע. החוויה משנת החיים הזו ששינתה את החיים באופן שאיש מההולכים לא ציפה לו. ב"צעד ועוד צעד" שנכתב על ידי זוג כותבים, הגיבורים הם גבר ואשה. בניגוד לשני הספרים הקודמים, הספר הזה אינו ממואר. זוהי סיפורת, בדיון, שללא ספק נשען על חוויותיהם של שני הכותבים ועל הדמויות אשר פגשו בדרך. אך עדין זואי ומרטין גיבורי הספר הם דמויות בדיוניות.
זואי יוצאת למסע בהחלטה ספונטנית שמתגבשת בה לאחר מפגש עם צדפה ולילה של נדודי שינה. זואי הגיעה לביתה של קמיל חברתה הצרפתייה בקלוני. חברה שאותה לא פגשה בעשרים וחמש השנים האחרונות. לאחר לילה של נדודי שינה היא תבין שעליה לצאת לדרך, שזוהי האפשרות הכי טובה עבורה, בימים אלו בהם היא שרויה במשבר רגשי קשה לאחר שבן זוגה מת כשמכוניתו התנגשה בעץ. לא רק שהוא מת, הסתבר לה שהם מרוששים לחלוטין. שהעסק המשפחתי היה במשבר מתמשך ועם חובות. מידע שכלל לא הייתה מודעת אליו. כשזואי נסעה לקמיל חברתה שמתגוררת בקלוני היא לא ידעה שהעיירה קלוני נמצאת על המסלול של "הקמינו דה סנטיאגו". אולם הצדפה שמשכה את עיניה בחנות העתיקות ושבזכות התעניינותה באותה צדפה היא נחשפה לכך שהעיירה הזו היא חלק מהמסלול הצרפתי של הקמינו. הצדפה וההליכה יעסיקו את מחשבותיה כל הלילה. בבוקר זואי כבר מבינה שזה מה שעליה לעשות, כעת שהיא לחלוטין אבודה ושקועה עמוק בתוך היגון. עליה לצעוד, עליה ללכת את הדרך. כשהיא עוצרת בבית קפה לפגוש את "מסייה שבלייה" מי שמייעץ ומסביר על ההליכה ושממנו מקבלים "דרכון" לכל האכסניות שבדרך ועצות יקרות ערך. מסייה שבליה אומר לזואי שלושה דברים:
1.קחי מה שמציעים לך. יהיו לך הזדמנויות להחזיר טובה תחת טובה
2. כשהמסע יסתיים את תגלי מהו בדיוק הדבר שאיבדת
3. השמאן ישנה אותך
הגיבור השני של הספר הוא מרטין הבריטי, שבדיוק סיים סמסטר של הוראת הנדסה. מרטין מצא את עצמו מלמד הנדסה בקלוני בצרפת לאחר גירושים מכוערים שבהם כל רכושו עבר לגרושתו, הוא מרושש. הוא אף רחוק מהבת המתבגרת שבמסגרת הסכם הגרושים ועל מנת שהנערה לא תיקלע לתוך מסכת מריבות נוראית. הנערה נשארה תחת חסות אימה. הוויתור היה כנראה מסיבות מוצדקות אולם הניתוק הוא קשה ובעייתי. מרטין מחפש לעצמו מקורות פרנסה, כשהוא רואה איש הולך בעיירה את שביל הקמינו עם עגלה, הוא מבין את הפוטנציאל של בניית עגלה לרבבות שהולכים את הקמינו. הוא בונה דגם משוכלל וקומפקטי ומנסה לעניין חברות רבות בקניית הדגם. ישנה התעניינות ערה, אולם החברות מעוניינות בעגלה שבאמת ביצעה את המסע. בהעדר תוכניות או כסף לשלם להליכת מבחן שכזו מרטין מחליט לעשות את ההליכה בעצמו. הוא מלווה את הליכתו בבלוג שהופך ויראלי מיום ליום. מרטין מקפיד על כתיבת פוסט יומי המעדכן את הקוראים על עמידותה של העגלה, את הפוסטים הוא מתבל בסיפורים אישיים כאלו שנכנסים ישירות ללב הקוראים.
זואי ומרטין יפגשו. הם כבר נפגשו בקלוני, שניהם התחילו ללכת מאותה הנקודה. יהיה סיפור: יריבות, חשדנות, ידידות, אהבה, חברות.
הסיפור שמתפתח בין זואי למרטין, הוא אומנם חלק משמעותי מהספר אולם הוא לא המהות. המהות של הספר, העניין המרכזי של "צעד ועוד צעד" הוא כמובן השביל. ההליכה. המסלול. זואי ומרטין יפגשו בדרך אנשים רבים, חלקם ילכו עימם חלק מהמסלול, את חלקם הם יחזרו ויפגשו בנקודות שונות. את חלקם הם לא יחבבו בכלל ואת חלקם הם יאהבו מאוד. אף המפגשים הללו הם לא לב ליבו של הספר. השביל והדרך וההליכה. ההליכה בכל מזג אוויר. ההתקדמות. הם הם העיקר. תוך כדי ההליכה אפשר לחוש את המועקה מתמוססת, ניתן לחוש את הצעדים שהולכים ונעשים קלים יותר בטוחים יותר. שמחים יותר.
זוג הכותבים עשו את המסלול הזה פעמים, בפעם השנייה לאחר שטיוטת הספר כבר נכתבה. גרהם סימסיון, המחבר של "צעד ועוד צעד" הוא מי שכתב את "פרויקט רוזי" ספר שהפך לסיפור הצלחה בינלאומי. "פרויקט רוזי" נכתב לאחר הצעידה הראשונה בשביל.
לא בטוח שכל מי שילך את השביל הזה, את כל 800 הק"מ שלו, אכן יכתוב רב מכר שיהפוך לסיפור הצלחה בינלאומי. אולם שקט נפשי התרוממות רוח וגילוי של "מה שאבד לנו", מובטחים לכולם.
מאנגלית: מור רוזנפלד מו"ל: תכלת
אחפש את הספר קרן יקרה. איזה כייף שיש המלצה מחברה כמוך! ועוד לפני שקאתי, מתחשק לי לצאת למסע...