הדס בקצה הלילה/גלי מיר-תיבון
מה ששובר את הלב זו הידיעה שהכל אמת. שכל הדברים שכתובים בסיפור אכן קרו במציאות. יש סיפורים שכל מה שהיית רוצה זה שהם יישארו כאלו – סיפורים. אבל הדסה למפל אינה דמות בדיונית, היא אשה צעירה מאוד שלא לומר נערה בוגרת, שנפלה כשהיא בת 19 בקרב במבצע בן נון במלחמת העצמאות בחצר המשטרה בלטרון. היא אינה הלוחמת היחידה שנהרגה שם, 168 חיילים נהרגו במבצעים השונים שנועדו לכבוש את לטרון - כל הניסיונות נכשלו. הדס בקצה הלילה נפתח בבוקר של ה 31 במאי 1948, הדסה למפל נמצאת לבדה בזחל"ם, היא צורפה כקשרית והייתה בזחל"ם המפקד. חבריה כולל מפקדה נהרגו. היא היחידה שנותרה בחיים והיא משוועת לעזרה דרך מכשיר הקשר. הספר חוזר חמש שנים אחורנית. לימים שהדסה וחבריה, מי שנקראים 'ילדי טהרן' מגיעים לקבוצה. הם מגיעים בדרך לא דרך, ניצלים מהתופת באירופה. אולם חייהם כאן בישראל אינם קלים. חברת הילדים לא מקבלת אותם בזרועות פתוחות, גם לא חברת המבוגרים. ההשתלבות במרחב הישראלי אינה קלה כלל, ומדובר בילדים שהוברחו מהתופת. הדס בקצה הלילה מסופר מנקודות תצפית של מספר גיבורים. הדסה למפל היא הגיבורה של הסיפור הזה, והספר הזה בא לספר את הסיפור ההרואי שלה. אולם להפתעתנו מה שנדמה לרגע כסיפור גבורה ציוני ישראלי, מהסיפורים שמספרים בנוסטלגיה שמלווה בהערצה וגעגועים לתקופה של הקמת המדינה, הופך מהר למדי לסיפור שמרכיביו גדולים יותר, מורכבים יותר ומחמיאים הרבה פחות מסיפור הגבורה של הדס. הסיפור מסופר מנקודות המבט של הדס, נתן גבי ואימאן. כאשר כל קול מסמן קהילה. ברומן עצמו משתתפים עוד דמויות רבות. מה שמפתיע או מה שמאכזב ואולי אף יותר ממאכזב אלא מדכא ובכל מקרה מפתיע הוא ששום דמות, או קהילה, או קבוצה ברומן הזה לא יוצאת טוב.
"הדס בקצה הלילה" הוא רומן בועט שמנפץ לנו מיתוסים רבים. שום קהל ושום קבוצה לא יוצאת נשכרת מהתיאורים. נתן הוא מושא תשוקתה ואהובה של הדס. נתן הוא הנער הכי אהוד בקיבוץ. הוא בן של מייסדי הקיבוץ, בחור נאה ביותר מוצלח ביותר ואהוב לא רק על הבנות אלא כל חברי הקבוצה אוהבים ואוהדים אותו. אמו היא דמות קשה, לא חברותית ואחת כזאת שאין לה יותר מידי חברות בקיבוץ אם בכלל, ועדין היא אשה בעלת זכויות רבות, לא רק שהיא ממייסדות הקיבוץ. גם גן הירק הוא "שלה", בזכותה ובזכות גן הירק שהיא טפחה ודאגה לו מכל משמר אנשי הקבוצה לא רעבו בימים הקשים שעברו על היישוב בארץ. מרים אמו של נתן היא דמות דעתנית היא אומרת את כל מה שחשוב לה. פוליטיקאית היא לא. ואינה מפחדת לריב עם אנשים למען מטרותיה הצודקות. ואולי דווקא בגלל היותה דמות לוחמת צדק שכזאת, מאכזבת כל- כך התייחסותה להדס. היא אינה שמחה בבחירתו של בנה, היא לא מצליחה להבין מה הוא מוצא בה. היא מתנגדת בתוקף לקשר הזה. היא הייתה רוצה לראות את בנה עם מישהי אחרת ולא עם ניצולה רדופה חסרת משפחה כמו הדס. הרומן אף מתעכב על כך שהדס אינה בחורה יפה במיוחד או כזאת שגזרתה מושכת את העין, היא גם לא תלמידה מצטיינת. אולם נתן נמשך לעומקה להיותה רצינית שקטה, כשרונית, היא הייתה ציירת טובה, וכמו אמו היא הייתה דעתנית ולא פחדה להביע את דעותיה. היו לה דעות מוצקות ומוסריות. היא שפטה אנשים על מה שהם היו ולא על מוצאם, או מקום מגוריהם. סיפור האהבה של נתן והדס הוא סיפור אהבה טראגי. להוריו של נתן חלק משמעותי בהיפרדות שלהם. אמו עשתה הכל על מנת להרחיק את נתן מהדס. אימאן הצעירה הערבייה היא קול נוסף ברומן הזה. היא גרה בכפר השכן, דרך נקודת התצפית שלה אנו למודים על מעמד הנשים בכפרים הערבים, אנו לומדים על תנאי חייהם שהיו קשים מנשוא. אין ספק שהפער בין הכפרים הערבים שהיו מיושבים שנים רבות לבין היישוב היהודי החדש היה פער שלא ניתן לגישור. היהודים שרק הגיעו היה בעלי הממון, אצלם לנשים היו זכויות ולא היה דבר כזה שילד ירעב או לא ילמד. זה לא מה שקרה בכפר הערבי שהיה צמוד לקיבוץ. שם היה לעיתים ממש רעב, וילדות רבות פשוט לא למדו. הדס הקצה הלילה משרטט לנו לא רק דיוקן של אנשי הכפר, אלא אף לא חוסך מאיתנו את אחד החטאים הגדולים של מלחמת השחרור. את גרוש הכפריים הערביים מביתם. באכזריות, בלי טיפת חמלה. לא מספיק שהגירושים הללו נולדו בחטא, תוך כדי ביצועם נעשו פשעים. הייתה ביזה והייתה התעללות והיו אף מקרים של הריגה. הביזה וההריגה כנראה שלא היו מאוד נפוצים אולם גם מקרה אחד הוא מקרה אחד יותר מידי.
הרומן אף מדגיש את הכאוס ששרר בימי הלחימה, את אי המוכנות של החיילים. לא היה מדובר באמת בלוחמים. הרבה מהם היו כאלו שלא החזיקו נשק בחייהם. ואולי הנקודה הקשה ביותר שהספר מאיר בזרקור זה את היחסים בין האנשים בתוך הגדודים - בין הלוחמים. כל המיתוסים שגדלנו עליהם של חברות אמת, של לויאליות של אי הפקרת אנשים. כל המיתוסים האלו נשחקים ומתפוררים בספר הזה- שנותן לנו נקודת מבט שונה ואחרת וקשה על מה שקרה.
הדס בקצה הלילה הוא רומן קריא מאוד מעניין ומורכב. והנושאים שהוא נוגע בהם אינם קלים לקריאה בכלל. הדס למפל הייתה גיבורה ודמותה אינה ידועה מספיק. הרומן הזה בהחלט עושה חסד גדול עם סיפור הגבורה הזה.
מו"ל: עם עובד 243 ע'
Comentários