top of page
  • Writer's pictureKaren Agmon

האישה המוזרה והעיר הגדולה/ויוויאן גורניק



אשה משוטטת ברחובות נו-יורק, היא הולכת לאורכם ולרוחבם, היא מודדת וסוקרת את העיר ברגליה, היא שואפת להכיר ולהתוודע לעוד ועוד פינות, מקומות, אולמות, מוזיאונים, גלריות, כיכרות, חנויות, בתי קפה וכל מה שיש לעיר הצבעונית הגדולה והמרהיבה הזו להציע. האשה הזו הולכת בעיר עשרות שנים, מאז היותה בת עשרה אי אז בשנות החמישים המוקדמות של המאה הקודמת ועד ימי כתיבת הממואר הזה בשנת 2015.  הכתיבה נוגעת בנושאים רבים מספור. יחסיה עם בני זוג מוזכרים תדיר. "רק שנים לאחר שעזבתי את ג'רלד הבנתי שנולדתי למצוא את הגבר הלא נכון.. הגבר הנכון החמקמק נעשה מרכיב מרכזי בחיינו היעדרו – חוויה מכוננת"    עוד היא אומרת בעניין הזה "עדין הייתי הבת של אמא שלי עכשיו היא הייתה התשליל ואני הייתי ההדפס, אבל היינו שם שתינו, לבד בסופו של דבר, בלי הגבר הנכון"  אין לה תשובה כמובן לשאלה "מי הוא הגבר הנכון"? ובסופו של עניין הגבר הכי קבוע בחייה הוא חברה משכבר לאונרד. הומו עוקצני שמשמש לה בן לוויה פעם בשבוע לאחר צהרים של שיחה אינסופית. היא מספרת בממואר על אינסוף אנקדוטות שונות ומשונות שאין ספק שנפש הסופרת הצליחה לתפוס אותן ולהפכן לכאלו – לאנקדוטות. ההליכה משמשת עבורה כתרפיה, כספורט, כדרך חיים. ההליכה בעיר מזכירה לה את היותה ניו-יורקרית. היא מתייחסת בהרבה הערכה להיותה תושבת העיר הזו היא מודעת לפרווילגיה של חיים באחת הערים הכי מלאות חיים הי צבעוניות הכי עשירות בעולם כולו.

פעם היא מספרת על ארוחת ערב מפנקת בביתו של אחד האנשים העשירים בעיר. האיש הזה תקופה מסויימת יצא מעולמו העשיר. חבר לבת זוג עם להט של עשייה חברתית ויחד איתה הם פעלו להגן על החלשים והנדכאים. אולם יום אחד הוא פשוט עזב אותה, עזב את הנדכאים. וחזר לחיי העושר האניסופי. הסופרת שלנו מוצאת את עצמה בארוחה שסבלה הן מחוסר של מזון והן מחוסר בעומק תרבותי, נפשי.  או באיזו שהיא שיחה עם משמעות. לא היה מספיק אוכל על השולחן והשיחה הייתה כל כך דלה. והיא אינה יכולה שלא להתפלא איך האיש ויתר על חיי המשמעות עם בת הזוג בשביל הדלות הרגשית הזו. היא מדברת על חייה החומריים. היא לא מתלוננת על כך שאינה מאוד מבוססת. היא בהחלט מצליחה לפרנס את עצמה אולם היא אינה חיה במותרות. היא מספרת לנו בממואר הזה על נשים שונות וגם על גברים שלהרף עין, למספר שנים היו הדבר הכי חם בנו-יורק והדבר הכי חם בנו-יורק הוא גם הדבר הכי חם בעולם. ועדין למרות שלמשך מספר שנים כוכבם דרך והם פרסמו מאמרים בעיתונות וספרים שהם כתבו יצאו לאור , עדין הם מוצאים את עצמם בסוף חייהם ללא שום מקור הכנסה או יכולת לשמור על רמת חיים מינימלית. מספר דוגמאות לאנשים כאלו צצים בממואר הזה. זוהי נקוד ה מעניינת. איך תהילה חולפת. ואיך תמיד לנשים זה קשה יותר.

אחד מבני הזוג שלה, היה  מישהו שגדל איתה בשכונה. הייתה שם אהבה ענקית.  הם היו דוגמא  לזוג של אהבה חד פעמים גדולה מהחיים. אולם הזוגיות הזו לא מחזיקה מעמד. התקשורת בניהם כל פעם הופכת למריבה, לחוסר הבנה, לכעס. התהייה הזו האם העיר עצמה חיבלה ביחסים שלהם או שאולי החיים לבד בעיר הזו הופכים את האנשים לכאלו שאינם מסוגלים לזוגיות או  לחיים משותפים. עולה מתוך הספר הזה. גם החברויות שלה עם נשים מסתיימות. גם הן לא תמיד מחזיקות מעמד.  הספר אף מזכיר פעמים רבות את היותה פמיניסטית. והיא בהחלט תוהה האם היא שילמה מחיר על דרך החיים הזו, על האמונות שלה על הרצונות שלה, על ההתעקשות שלה לחיות את חייה בדרכה שלה. הממואר הזה אשר נוגע באינספור נושאים ורעיונות הוא בעיקר ומעל הכל הרבה מאוד מילים שמפלרטטות בהנאה רבה עם העיר נו-יורק.

 

 

Recent Posts

See All
bottom of page