top of page
  • Writer's pictureKaren Agmon

די בכך/תומס ה' אוגדן

בובי וג'ורג' הם אחים, ג'ורג' הוא האח הגדול ובובי שקטן ממנו מעריץ אותו. תחילת הספר לא מכינה אותנו למה שעומד להגיע. הפתיחה היא פתיחה כזו שבונה ציפייה לסיפור כל אמריקאי, עם אהבה ושמש והצלחה. "יום שישי בצהרים, אחרי הלימודים, תחילת מאי, והכל טוב בעולם....בדיוק ביום שכזה צעד בובי רנפרו כשני צעדים מאחורי אחיו הגדול ג'ורג' והתבונן בו בהערצה מהסוג השמור לרוב לכוכבי בייסבול...." וזה ממשיך: "ג'ורג' בן עשר ילד רחב כתפיים ששערו בלונדיני פרוע היה רעב תמיד. בובי חשב שאחיו נאה ביותר מכל מי שראה אי פעם, גם בקולנוע וגם בטלוויזיה..."

ההתחלה המבטיחה הזו מתהפכת די מהר. בובי שם לב שאחיו הגדול משתנה. חדרם של הבנים היה בקומה השנייה של הבית. הוריהם לא היו באמת חלק מחייהם. נדמה ששני הילדים גדלים לבד. האב היה כנראה דומיננטי יותר. ג'ורג' היה בונה דגמים של ספינות ממלחמת העולם השנייה, ובזמן שהוא היה עושה זאת בובי היה מצייר. עם השנים שעוברות בובי מתחיל להבחין כי הדגמים שג'ורג' בונה רחוקים מאוד מלהיות דגמים מושלמים. אפילו אינם מתקרבים להיות מושלמים. הם אינם מדויקים, המדבקות אינן במקומם, החלקים לא באמת מודבקים כמו שצריך. עוד דברים מתחילים להיסדק. בובי שם לב שבבית הספר ג'ורג' משמש מושא ללעג של הילדים האחרים, בכלל ג'ורג' מתחיל להחסיר ימים ושבועות מבית הספר. בובי מצפה שהוריו יעשו משהו עם זה. אבל הם לא עושים דבר. גם היחסים בין האב לג'ורג' הופכים לגרועים ביותר. אין ספק שהאב סולד מבנו. יש בניהם נתק מוחלט, האב מתייחס לג'ורג' באופן גרוע מאוד. בובי שם לב שג'ורג' כפי שהוא הכיר אותו הולך ונעלם. השיא מגיע ערב אחד - ג'ורג' חוטף התקף. מבעיר את הדגמים שהוא בנה גורם לעצמו לכוויות קשות ומעיף אש החוצה מהחלון מה שגורם להתקלחות לחלקת שדה הקרובה לבית. האב ובובי בעזרתו של נהג משאית שבדיוק עובר שם מצליחים בכוחות משותפים לכבות את השריפה. בובי מודאג שג'ורג' יפרש את שיתוף הפעולה שלו עם אביב כבגידה. אולם ג'ורג' כבר במקום אחר, המחלה כבר לגמרי שולטת בו.

בחלק השני של הספר מסופר לנו על קרול, גם אצלה ההתחלה אינה מעידה על ההמשך. מה שמתחיל כאבא אמא וילדה החיים יחד כמשפחה מתפקדת. האב הוא מנהל בית ספר האם עקרת בית שמסתבר שהיא אלכוהוליסטית. בהיותה של קרול ילדה הבית עדין מתנהל כבית משפחה עם אבא אמא וילדה. אולם נראה שהאם שם אינה מרוצה מחייה היא לועגת לאב על כך שאינו איש עסקים מצליח, אלא סתם 'מורה'. האב אינו מתעמת איתה. אולם בשלב מסוים הוא פשוט עוזב את הבית. ועול הטיפול באם נופל על כתפיה של קרול. שנות התבגרותה עוברות עליה בטיפול באם שנמצאת במצב קשה ביותר אנו נחשפים לתיאורים קשים של טיפול פיזי באישה אלכוהוליסטית כזו שאינה שולטת בגופה. הנערה המתבגרת עסוקה ברחצת אימה, בהחלפת בגדיה התחתונים, בניקוי מצעים, תחתונים והפרשות הגוף. אין ספק שזו אינה אווירה שמתאימה לגידול של נערה. מדוע האב מתעלם מכך ואינו נזעק לטובת הבת שלו? מדוע אינו דואג לה? הסוגיה הזו אינה ברורה. אולם כשמגיע זמנה ללימודי תואר שני האב סוף סוף מציע לקרול, לעזוב את הבית ולצאת ללימודים באוניברסיטה רחוקה. קרול עושה זאת. היא פשוט עוזבת את האם ונוסעת. בידיעה ברורה שהאם לא תוכל להסתדר בלעדיה.

קרול פוגשת את בובי עוד לפני שהיא נכנסת לבניין האוניברסיטה. היא פוגשת אותו בתחנת דלק, שם הוא עובד ושם הוא חי בבית שהיה צמוד לתחנה. בובי עכשיו נקרא רוברט וקרול בהחלטה של רגע משנה את שמה למדלן. שני האנשים הצעירים הללו, סוחבים אחריהם היסטוריה לא פשוטה. לכל אחד מהם הסודות שלו והפחדים שלו ו'התיק' הלא פשוט שהוא סוחב אחריו. רוברט הוא אומן רב תחומי כזה שגם מצייר גם מפסל. מסתבר לה למדלן שהוא גם למד באונ' אולם אולץ לעזוב בגלל הסתבכות בשייכות לתא סטודנטים שנחשדו במעשים של טרור.

ההיסטוריה המשפחתית הקשה שכל אחד מהן סוחב איתו מתגלה להם לאט. היחסים בניהם מאופיינים מצד אחד בהרבה מאוד כנות. כמעט ואין שום בקרה עצמית, ביחוד אצל מדלן, היא אומרת כל הזמן את מה שהיא חושבת. היא לא מסננת כלום ולא שומרת לעצמה מחשבות גם אם אלו מחשבות פוגעניות. היחסים בין שניהם נבנים באופן מאוד מאוד איטי. למדלן לא קל עם כך שרוברט הוא עובד פשוט בתחנת דלק, זה מטריד אותה, היא מתקשה לראות בו אומן. לרובוט יש פחות ספקות בקשר אליה נראה שהוא שלם יותר מבחינת הקשר שלהם. עם זאת קשה לו מאוד עם האחריות שלו כלפי אחיו ג'ורג'. מחלת הנפש שלו לא באמת מטופלת, ולא נמצאת תחת השגחה. בשלב מאוחר יותר בעקבות ארוע ירי שבו נהרגים סטודנטים מפגינים על ידי המשמר הלאומי של אוהיו, רוברוט מרגיש שאינו יכול לעמוד מנגד והוא חוזר לפעילות בקמפוס. הפעילות הזו מעוררת כל מיני רגשות דחוקים ומקדמת החלטות גורליות שרוברט ומדלן מחליטים בנוגע לחייהם.

Comentários


bottom of page