אילו נולד איטלקי/שי אספריל
גבר ואשה מתחתנים. הוא ויקטור עורך דין מצליח אחד הטובים ביותר בתחום דיני משפחה, או במילים אחרות הוא מומחה לענייני גירושין. הוא מעניק את שירותיו לעשירי הארץ וגוזר לעצמו שכר טרחה מהגבוהים שיש. ויקטור גם מבין היטב שכשמתגרשים כולם מפסידים - גם מי שנדמה לו שניצח. הוא חי עם התובנה הזו ולא ממהר להתחייב. הגר האשה שאיתה יתחתן גם היא מצטיינת בתחומה. ההשכלה שלה דווקא בתחומים של מספרים וכלכלה אולם מהר מאוד היא מואסת בעבודתה כאנליסטית מצטיינת ונוטשת עבור מקצוע שיש בו משמעות, השפעה, תגמול רוחני גבוה והרבה מאוד הכרה. היא הופכת להיות אחת מעיתונאיות התחקירים המוערכים והטובים ביותר. היא עיתונאית נחשבת אולם זהו עידן שבו העיתונאות פושטת רגל. החיבור בין ויקטור והגר הוא מהיר ובהתחלה נדמה שיש כאן סיפור אהבה, כזה שיש לו המון פוטנציאל ויכולת התחייבות לשנים. אבל סיפורי אהבה נפלאים עם סוף טוב, יש כנראה רק בסרטים הוליוודיים. ואילו במציאות של הסיפור לא רק שאין סוף טוב גם האהבה היא קשה. אולי התובנה שצריכה להתקבל מהרומן הזה היא: "שככה זה". ככה זה כאשר שניכם מגיעים מילדות מורכבת ולא פשוטה. מה שמציל את ויקטור בניגוד להגר הוא אהבת האם. ויקטור קיבל מאמו אהבה ללא תנאי. היא אהבה אותו מעומק ליבה ולא ויתרה עליו גם כאשר, הוא פישל בגדול. גם כאשר מעשיו יכלו להוביל אותו עמוק לעולם של פשעים ועבירות. היא לא מוותרת עליו ועושה הכל על מנת להציל אותו. היא מצליחה והוא הילד שגדל עם אהבת אם – מצליח לא רק לשנות את גורלו כי אם להצליח בחיים האלו. לפחות אם הצלחה נמדדת במושגים כלכליים. שתי הדמויות האחרות, אלו שאהבת האם נלקחה מהם, או לא ניתנה להם, או שהאם הייתה מופרעת מידי בשביל להעניק אותה. הדמויות האלו לא מצליחות. לא מתמודדות עם החיים האלו. הגר שגדלה עם אמא בעלת הפרעת אישיות, הופכת לאשה שנזקקת לאהבה שאינה בטוחה בעצמה, אשה רדופה וכל נטישה ממוטטת אותה. זה לא חריג, נטישות זה דבר שממוטט חזקים וקשוחים. היא בעלת שאיפות ואינטליגנציה, היא דווקא נאחזת בחיים ולומדת ורוכשת השכלה וכישורים. אולם לידת הבת מערערת אותה, חווית האימהות מורכבת מאוד עבורה, והלידה הזו מערערת את היחסים בינה לבין ויקטור, שדווקא נושא ההורות קל לו. להעניק מקום בטוח לילד הוא יודע היטב. היה לו הרי ממי ללמוד. הצלע השלישית בסיפור הזה היא הצלע הטרגית ביותר. היא זו שמזכירה לנו מה קורה לנו אם אנו גדלים ללא אהבה. מה קורה לנו כשאהבת האם שלנו נלקחת בחדות ובאכזריות מאתנו. מסתבר שכל הכסף שבעולם וכל הדאגה לא יעזרו כאן. מנחם הוא דמות מעוררת רחמים מתחילתו של הסיפור ועד לסופו הטראגי. הסיפור הקשה והמאוד לא נעים הזה, מפנה זרקור לכמה מהרעות החולות של מדינת ישראל. כמה זולים היו חייהם של מי שלא נולדו בצד הנכון, בעדה הנכונה, במיקום הגיאוגרפי הנכון. כמה זולים הם חייהם של האנשים השקופים, אלו שאין להם שפה, או ממון או קשרים שיצילו אותם ממקריותם של החיים האלו. מחוסר המזל שלהם. אנחנו מסתבר יכולים לעשות הכל נכון. להתנהג בדיוק כמו שצריך. אבל אנחנו מסתבר צריכים גם מעט מזל. אולי לא הרבה - אבל מעט. לפחות קמצוץ ממנו. סיפורו של מנחם הוא סיפור כל כך קשה ומעיק ומטריד, שהוא משרה אווירה של מועקה על הספר כולו. מנחם הוא טרגדיה שהולכת וגודלת ומקבלת ממדים מפלצתיים. זהו מסלול חיים שהולך ונעשה קשה יותר וטרגי יותר ומדכא יותר ככל שהזמן חולף. אין שום הצלה במסלול החיים של האיש הזה. הטרגדיה היא כמובן נסיבות חייו. הוא הרי כל כך השתדל וכל כך התאמץ ובאמת שהוא ניסה. אבל איך בכלל אפשר להצליח עם חיים שמתחילים בשבר קשה ונוראי כל כך. הנטישה שהגר חווה מחווירה מול טרגדיית החיים של מנחם. והגר לא רק שיש לה סיכוי להצלה, ולכפרה, היא מנצלת את הסיכוי הזה היא לוקחת אותו ומתחילה תהליך ארוך של שיקום. יש גם מי שעוזר לה. מי שלא מכשיל אותה. מי שנותן לה יד למרות הקושי שלו. מנחם זוכה לטיפה של חסד רק כשזה מאוחר מידי, אולם החסד שניתן לו מקרין גם על הנותנים עצמן ומאפשר להם הזדמנות וסיכוי לחיים מאושרים יותר. "אילו נולד איטלקי" מזכיר לנו את המשמעות הכל כך גדולה של תחילת החיים שלנו, כמה הילדות היא חשובה ומשמעותית כל-כך לחיים תקינים. וכמה שכולנו זקוקים לקצת מזל.
מו"ל: עם עובד 300 ע'
Comments